הספינה נקראה על שמו של עמירם שוחט, שהיה מבכירי הימאים העברים, מראשוני מלווי ספינות המעפילים ואחד מכ"ג יורדי הסירה שלא שבו ממשימתם. הספינה הוכנה להפלגתה בנמלי לה-רושל ומרסיי בצרפת.

'עמירם שוחט' הפליגה מבאקולי (Bacoli) שליד נאפולי, איטליה, ב- 6 באוגוסט 1946 (ערב תשעה באב) עם 183 מעפילים. כמחציתם של המעפילים היו דתיים מתנועת תורה ועבודה של הפועל המזרחי ששהו בבאקולי מספר חודשים טרם ההפלגה בהכשרה שהוקמה שם במרץ 1946 שנקראה קיבוץ מקור ברוך (לא כל חברי ההכשרה עלו על הספינה; הנותרים העפילו ארצה בהפלגת המעפילים העוקבת, בספינה 'ארבע חרויות').

מפקד הספינה היה דוד (דודל'ה) בן-חורין. מלווים נוספים היו יונתן כנרתי וה'גדעוני' יוסף ישראלי -לוסטיג. הצוות היה צרפתי, כולל רב החובל שכמעט ולא תיפקד עקב התמכרותו לסמים. במהלך ההפלגה נפל למים ונעלם (טבע או נטרף ע"י כרישים) נער סיפון שהצוות הזר אסף בנמל אלג'יר בדרכה של הספינה לנמל ההכנה במרסיי. בן-חורין הקפיד לשוות לאונייה מראה "נקי" של ספינת משא רגילה העושה דרכה לתומה תחת דגל צרפתי (המשמעות למעפילים הייתה בצורך לשהות מרבית הזמן במחסנים למרות חום אוגוסט). ואמנם, מטוס ומשחתת בריטיים עברו בקירבת הספינה אך לא זיהו אותה כספינת מעפילים.

בבוקר ה- 16 באוגוסט הגיעה הספינה מכיוון צפון לחוף קיסריה בלא שהתגלתה. אנשי הפלי"ם מבסיסם בשדות-ים סייעו עם סירותיהם 'דב', 'רבקה' ו 'תרצה' בהורדת המעפילים. ההורדה הסתיימה תוך זמן קצר והמעפילים פוזרו בישובי הסביבה. מייד לאחר שירדו המעפילים הפליגה הספינה לצרפת אך בדרכה עלתה על שירטון סמוך לאי כרתים ויצאה מכלל כשירות.

'עמירם שוחט' הייתה הצלחה ראשונה של ספינת מעפילים לפרוץ את הסגר הבריטי מאז שהבריטים הטילו על הצי שלהם את משימת אכיפת הסגר, בעקבות הצלחתן של שמונה הספינות הראשונות אחרי מלה"ע (מ'דלין' ועד 'חנה סנש') להוריד את מעפיליהן. ההצלחה אבל התבררה כמקרה יוצא דופן ועד לסיום מפעל ההעפלה נרשמו רק עוד ארבע הצלחות דומות ('שבתאי לוז'ינסקי', 'עליה', 'הפורצים', ו'האומות המאוחדות') מתוך 39 הנסיונות לפריצת הסגר.

[כתב: צבי בן-צור]

---

דוד'לה בן-חורין מעיד על מותו של הנער רוברטו

תולדות קיבוץ 'מקור ברוך' בבאקולי, איטליה, והעפלת חבריו בספינה [הערת מערכת]

הורדת מעפילי 'עמירם שוחט' בחוף קיסריה


ספינת המעפילים 'עמירם שוחט'


מבצע ההורדה של מעפילי 'עמירם שוחט' בחוף קיסריה הביא כ-71 שנה מאוחר יותר למפגש בין יהודה בן-צור (משמאל), איש הפלי"ם שהשתתף במבצע, ומיכאל רויטמן, בנו של מרדכי רויטמן ז"ל שהיה מעפיל בספינה. המפגש התרחש תודות למאמציו של אליו סמואל גוארדסיונה – איטלקי תושב העיירה באקולי ממנה יצאה הספינה לדרכה – לאתר את המעורבים בהפלגתה