סיפור הפלגת שבתאי לוז'ינסקי

סיפור הפלגת 'שבתאי לוז'ינסקי'

חזור לדף הבית> ההעפלה> תאורי הפלגות

תוספת פרטים על ההפלגה
[הערת מערכת]

3/1947, 823 מעפילים

הספינה נקראה ע"ש שבתאי לוזינסקי (בשם הספינה השתרש השיבוש 'לוז'ינסקי') שנשלח מהארץ לאיטליה כשליח ציוני ופעל רבות בארגון מעפילים לקראת הפלגתם. בתפקידו האחרון היה איש הקשר בין 'המרכז לגולה' לבין העוסקים בשיגור הספינות ובהתאם איש מפתח בהחלטות על הקצאת המקומות לפליטים בהפלגת הספינה הבאה בתור. שבתאי, שנרשם באיטליה כפליט בשם שמעון מורוצנר, היה ידוע בכינוי "שמעון הזקן" (ראה ספרו של לובה אליאב "הספינה אולואה"), ואהוד על ראשי כל הזרמים הפוליטיים למרות התחרות הקשה ביניהם על הקצאת המקומות. שבתאי מצא את מותו בתאונת אופנוע ברומא ב-18 בינואר 1947.

הספינה הוכנה בידי אברהם זכאי, אברהם שביט, בצלאל דרורי ושליחים ארץ-ישראלים נוספים, בנמל פורטו-ונרה באיטליה. ניסיון ראשון של הספינה, בתחילת פבר' 1947 מחוף מטפונטו בדר' איטליה, להפליג עם מעפילים (חלקם כבר עלו עליה) לא צלח בגלל בעיות טכניות, המעפילים הורדו ממנה חזרה לחוף, ובמקום להפליג לארץ היא הפליגה לנמל פורטו ונרה לתיקונים. המעפילים שיועדו לה הועלו על אוניית המעפילים 'חיים ארלוזורוב'.

בתום התיקונים שבה הספינה למטפונטו והפליגה משם ב- 4 במרס 1947 כשעליה 650 מעפילים. כדי להקל על הצפיפות באונייה בחלק מן ההפלגה, יצאה בעקבותיה ספינת השרות של המוסד לעליה ב' 'אלברטינה', בפיקודו של דוד'לה בן חורין, ועימו ה'גדעוני' עובד שדה, כשעליה 173 מעפילים נוספים. כעבור חמישה ימים הועברו כל המעפילים ל'שבתאי לוז'ינסקי', שכעת נמצאו על סיפונה 823 מעפילים, ו'אלברטינה' חזרה לאיטליה.

מפקד האונייה ורב-החובל שלה בפועל היה איש הפלי"ם דוד מימון. ה'גדעוני' - אריה חייקינד. מלווים נוספים היו אנשי הפלי"ם בצלאל דרורי, יהושע (אוסי) רביד, ואברהם קרני. בנוסף, ליוו את המעפילים שלשה חברי 'הגנה' מאירופה: פלק ("יונה") גרינפלד, שלמה, וכץ ("סשה") מנדל.

מקום ההורדה נקבע בחוף ניצנים. הספינה לא התגלתה ע"י הבריטים והגיעה לחוף אור ליום ה- 12 במרץ, שם עלתה על שרטון. בחוף המתינו לה האחראי להורדה מטעם 'המוסד לעליה ב', דוד נמרי, וצוות מהגדוד הרביעי של הפלמ"ח בפיקודו של המג"ד, אורי יפה. במשך שלש שעות סייעו אנשי הפלי"ם למעפילים לרדת לחוף, הן בשחיה והן לאורך חבל ארוך שנמתח מהספינה לחוף. בשלב זה התגלתה פעולת ההורדה לבריטים והם הקימו מחסומים והזעיקו כוחות צבא לתפיסת המעפילים. במקביל, הזעיקה ה'הגנה' מאות אנשים מיישובי הסביבה במטרה להפריע לתפיסה ע"י התערבבות המעפילים והארצישראליים. הצבא עצר מאות יהודים וכל אלא שנחשדו כמעפילים, כולל מאות ארצישראליים, הועברו במשאיות לנמל חיפה. שם ערכו הבריטים סינון נוסף, כ- 240 שזוהו כארצישראלים הושארו בארץ, וכ-700 הועלו על שתי אניות גירוש והובלו למחנות קפריסין. ב- 15 במרס הוחזרו ארצה 250 איש, וב- 28 במרס - עוד 75 איש. בין השבים היו גם כ- 85 מעפילים שהצליחו להתחזות לארצישראליים.

המשורר חיים חפר לא הכחיש אף פעם את השמועה ששירו 'שושנה' נכתב בהשראת סיפור הספינה, ששמה המנהלתי במוסד לעליה ב' היה 'שושנה' (עברות שמה המקורי 'סוזנה').