הספינה 'דלין' היתה "הסנונית הראשונה" של מפעל ההעפלה אחרי מלה"ע. למרות שהביאה רק 37 מעפילים, היא נכנסה להיסטוריה כספינת המעפילים הראשונה מתוך 66 ספינות ההעפלה שהפליגו לארץ אחרי מלה"ע. היא גם נמנית עם מיעוט הספינות  שלא נתפסו ע"י הבריטים. 

במהלך 1944 חידש 'המוסד לעליה ב' את פעילותו בארצות השונות באירופה בהתאמה למועדי שחרורן מהכיבוש הנאצי. השחרור המדורג של איטליה אפשר לפעילי 'המוסד', בסיוע חברי ה'הגנה' מקרב החיילים היהודים בצבא הבריטי (המוכרים בשם 'החבורה'), להיות הראשונים לחידוש ההעפלה מארץ זו. במסגרת זו נרכשה ביוני 1945, בסיוע אנריקו לוי, קצין צי יהודי-איטלקי, ספינת דייג מעץ שהיתה בשלב בניה מתקדם. שם הספינה - באורך 29 מ', תפוסה 25 טונות ומהירות 8 קשר - היה Sirius, אך מפעיליה העדיפו לכנותה 'דלין', הכינוי של מפקד ה'הגנה' אליהו גולומב, שנפטר זמן קצר קודם לכן.

באוגוסט 1945 היא הושקה וב-21 בחודש היא יצאה לדרכה ארצה. צוות המלווים כלל את המפקד ישראל חורב, רב החובל אנריקו לוי וה'גדעוני' אריה חייקינד. בצוות האניה היו בנוסף מכונאי ושני מלחים איטלקיים. בשובה לאיטליה לאחר הורדת המעפילים בחוף שדות-ים, היא שימשה כספינת שירות של שלוחת 'המוסד' באיטליה. במסגרת זו היא הופעלה בסוף 1946 לחילוץ אנשי צוות זרים ממחנות המעצר בקפריסין.

בין מעפילי 'דלין' היה גם גרישא גורביץ, מ"פ טנקים בצבא הרוסי, ששנה לאחר הגעתו ארצה הצטרף לפלי"ם, השתתף בקורס מפקדי סירות מס' 7 ובהמשך קורס חובלים ד', וב-1948 היה ממקימי חיל השריון בצה"ל.

[כתב: צבי בן-צור]

---

מפקד הספינה ישראל חורב מספר [הערת מערכת]

תאור ה'דלין' מתוך ספר ההגנה

סיפורו של המעפיל צבי יפה

האודיסאה של ה'דלין' לאחר הורדת המעפילים, תחת פיקודו של דוד'לה בן חורין (בתמונה)

המעפיל יצחק צור (סנדרוביץ) מספר
ה'גדעוני' אברהם רייס מספר (בין היתר) על הפלגתו על ה'דלין' מארץ ישראל לאיטליה [הערת מערכת]
מפגש לזכרו של רב החובל אנריקו לוי במונופולי, איטליה

---

        


תמונה קבוצתית של מעפילי ה'דלין' למחרת הגעתם ארצה