הספינה הפליגה ב- 16 ביולי 1947 ממפרץ קטן מערבית לעיר אלג'יר עם 411 מעפילים. זאת הייתה ההפלגה השניה של מעפילים מצפון אפריקה, חודשיים לאחר ההפלגה הראשונה שביצעה הספינה 'יהודה הלוי'. מפקד הספינה היה דוד מימון וה'גדעוני' היה מיכאל "מייק" הררי (לימים ראש אגף "קיסריה", יחידת המבצעים המרכזית של המוסד למודיעין).

סמוך לאי כרתים היו המעפילים אמורים לעבור לספינה 'י'ד חללי גשר א-זיב' אולם בשל תקשורת לקויה וחוסר באמצעי ניווט לא התקיימה הפגישה. הבריטים זיהו את 'שיבת ציון' כבר בראשית דרכה סמוך לתוניסיה. משחתת אחת נילוותה אליה ובהמשך הצטרפו שלוש נוספות.

הספינה הגיעה לחופי הארץ במקביל להגעת מגורשי 'אקסודוס' לחופי צרפת. על רקע המפנה במדיניות הגירוש הבריטית כלפי מעפילי 'אקסודוס' ובגלל הימצאותם של 120 תינוקות וילדים בין המעפילים, הוחלט לא להתנגד להשתלטות על הספינה ולהעברת המעפילים לאונית הגירוש, ולבחון את כוונות הגירוש של הבריטים. הבריטים השתלטו על הספינה ב- 28 ביולי ללא התנגדות, גררו אותה לנמל חיפה, וגירשו את המעפילים לקפריסין.

[כתב: צבי בן-צור]

---

ההכנות לדרך וההפלגה של ספינת המעפילים 'שיבת ציון'
מפקד הספינה דוד מימון מספר (בין היתר) על ההפלגה
רישומי יומן המבצעים של המוסד לעליה ב' על הפלגת 'שיבת ציון'

---

דוד מימון ז"ל (1922-2017)
מפקדן של 'שבתאי לוז'ינסקי', 'שיבת ציון' ו'האומות המאוחדות'
[הערת מערכת]


הספינה 'שיבת ציון' מגיעה לנמל חיפה


מעפילים מהספינה על הרציף בנמל חיפה, בדרך לגירוש לקפריסין


כתבה מדצמ' 1947 מתייחסת למצבם הרע של מעפילי הספינה במחנות קפריסין
צילום (ראה לעיל) של מעפילי הספינה הולכים יחפים בעת גירושם
בנמל חיפה לקפריסין מעלה את האפשרות שבעיית המחסור בנעליים
ממנה סבלו חלק מהמעפילים החלה עוד לפני שהגיעו למחנות [הערת מערכת]