מהעפלה לעלייה       

חזור לדף הבית> ההעפלה

מפעל ההעפלה הסתיים עם הכרזת העצמאות והחל גל עלייה עצום שזכה לכינוי "העלייה ההמונית". עד ששכך הגל בתחילת 1952 הגיעו לארץ כ-684,000 עולים, שיותר מהכפילו את גודל האוכלוסייה היהודית במדינה. לקראת סוף 1949 נרשמה נקודת ציון בתולדות הגל כאשר בזכותו הגיע מספר היהודים במדינה למיליון איש. שיעור הגידול באחוזים של אוכלוסיית המדינה בתקופת הגל הוא חסר תקדים, עד היום, בהשוואה לכל ארץ קולטת הגירה אחרת. במהלך העשור הראשון לקיום המדינה נרשמו עוד גלי עלייה אך הם היו פחותים משמעותית בעוצמתם. בשלוש השנים לאחר הגל, בשנים 1952-54, עלו רק כ- 51,500 איש ורק ב- 1955 החל גל עלייה חדש. לעלייה ההמונית היו השלכות חברתיות ופוליטיות מרחיקות לכת על החברה הישראלית המורגשות עד עצם היום הזה, בהן נמנה גם ה"מהפך" הפוליטי הידוע של 1977.
 
להלן התפלגות העולים בגל העלייה ההמונית:  48% מהעולים היו מאירופה, 34% מאסיה, 14% מצפון אפריקה, רובם מלוב, והשאר ממקומות אחרים. רובם המכריע של העולים שהגיעו מאירופה היו ממזרח אירופה, כשליש מתוכם מפולין, כשליש מרומניה וכחצי מהשליש הנותר רוב רובה של יהדות בולגריה. 52% של העולים מאסיה הגיעו מעיראק ו-44% מהם מתימן, תורכיה ואירן.
 
בין ראשוני העולים לאחר הקמת המדינה היו עצורי המחנות בקפריסין. במהלך כ-10 ימים ביולי 1948 שוחררו ועלו לארץ באמצעות "הפאנים" שגם הן היו עצורות בקפריסין ושוחררו כ-30,000 עולים (הבריטים המשיכו להחזיק בכ-10,000 עצורים, גברים בגיל גיוס ובני משפחותיהם שבחרו להישאר איתם ורק בפברואר 1949 שוחררו האחרונים שבהם). מיום הקמת המדינה ועד סוף 1948 הגיעו למעלה מ-100,000 עולים, למעלה מ- 20,000 מהם אנשי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) שנהרו ארצה לקחת חלק במלחמה. תוספת כוח האדם שקיבל צה"ל מקרב העולים החדשים נמנית עם הגורמים הקריטיים שהביאו לניצחון הישראלי במלחמת העצמאות. 

לאחר הקמת המדינה, במסגרת הסוכנות ועם קיצור שמו מ'המוסד לעליה ב' ל'המוסד לעליה', הוטלה על המוסד המשימה של הבאת העולים לארץ. רוב העולים הגיעו בדרך הים. המפליגים ברובם הגדול הפליגו ע"ג ספינות ישראליות: ספינות שנשלפו מ"צי הצללים" ('תיאודור הרצל' ואחרות), אוניות מעפילים/רכש לשעבר אחרות ('עצמאות' ו'קוממיות' "הפאנים" לשעבר   שהביאו עשרות אלפי עולים מנמלים בצרפת, איטליה ויוגוסלביה, 'דרומית' שלקראת סוף 1948 הפליגה פעמיים מיוגוסלביה והביאה 7,737 עולים, 'הפורצים' תחת שמה המקורי 'מארי אניק' ואחרות) ואוניות הנוסעים הראשונות של חברת 'צים'. בפרט, צי אוניות הנוסעים הראשונות של 'צים' (עליו נמנו בסוף 1949 האוניות, לפי סדר רכישתן: 'קדמה', 'עצמאות', 'קוממיות', 'תיאודור הרצל', 'אילת', 'נגבה', 'גלילה' ו'ארצה'; חברת בת של 'צים' בשם 'שהם', קיצור של "שירות המעלה", הוקמה ע"מ לתפעל את האוניות האלה ולארגן את הפלגותיהן, תוך שחרור המוסד מהעיסוק בפן זה של מבצעי העלייה), עם קיבולת הסעה של כ-15,000 נוסעים בחודש, נסע בעיקר העול של הבאת עולי גל העלייה ההמונית קרוב ל- 2/3 מהעולים בדרך הים הגיעו באוניותיו. יתר המפליגים הגיעו ע"ג אוניות זרות או חכורות. 

בניגוד לתקופת ההעפלה, העלאת עולים בדרך האוויר תפסה מקום חשוב בגל העלייה ההמונית. עוד בטרם נסתיימו הקרבות בחזית הדרום החל, ב-15 בדצמבר 1948, השלב הראשון של מבצע 'מרבד הקסמים' (הידוע גם בשם 'על כנפי נשרים') להבאת יהודי תימן ארצה. חברת תעופה אמריקאית קטנה נשכרה על ידי נציגי הג'וינט על מנת להטיס את העולים, ועד 12 במרץ 1949 הועלו 5,250 עולים ב-56 טיסות של מטוסי 'סקיימאסטר'. לאחר סיום המלחמה צבר השימוש במטוסים תאוצה רבה ובין היתר הוטסו ארצה כ- 43,000 עולים מתימן במסגרת השלב השני של 'מרבד הקסמים' (יוני 1949 - דצמבר 1949), וכ- 120,000 עולים מעיראק במסגרת מבצע 'עזרא ונחמיה' (מאי 1950 - ינואר 1952). 
 
בשנה הראשונה לקיום המדינה   עדיין תקופת מלחמת העצמאות עלו כ- 393,000 איש. עבור למעלה משני שליש מביניהם נמצא פתרון דיור קבע: 123,600 יושבו בבתים שננטשו על ידי הערבים, 53,000 שוכנו ביישובים העירוניים והכפריים, 35,700 הועברו למושבי עולים שהוקמו במקומות שונים בארץ, 16,000 פנו לקיבוצים. 6,000 ילדים נקלטו במסגרות עליית הנוער. עבור כשליש מן העולים לא נמצא פתרון של דיור קבע והם שוכנו ב'מחנות עולים'  מחנות בהם המתגוררים נתמכו ע"י הסוכנות ולא נדרשו לפרנס עצמם (באביב 1950, על מנת לעודד יציאה לעבודה וחזרה לחיים סדירים, הוחלט להוציא את העולים מהמחנות ולהעבירם לשיכונים זמניים, הם ה'מעברות').

[כתב: צבי בן-צור]


פרשת אלטלנה
פרשת 'אלטלנה'
האניה 'טטי' מניפה דגל ישראל ביום הכרזת העצמאות
'טטי' אונית העולים הראשונה/עליה ד' האחרונה, שהגיעה ביום הכרזת העצמאות
גד  הילב מעיד על פינוי מחנות קפריסין
גד הילב מעיד על פינוי מחנות קפריסין
המלווים יהודה בן-צור ווילי רוסטוקר
יהודה בן-צור מספר על 'המורד'
אילת
הצלת יהודי לוב (וגם קצת על עליית יהודי שנחאי) אנשי האוניה 'אילת' מספרים
האניה כלנית - MALA
'כלנית' (MALA) האוניה
 ש"אחרה את הרכבת"
ולא נכנסה לרשימת אוניות עליה ב'
מירה בן צבי
מירה בן צבי מספרת על שירותה
ב'עצמאות' (פאן קרסנט)
שושנה קיני
ה'גדעונית' שושנה קיני מספרת על העלאת עולים בספינה 'משמר העמק'
חיה קוזלובסקי מספרת
ה'גדעונית' חיה (חייל'ה) קוזלובסקי מספרת על הפלגות העולים של 'ירדנה' ו'דרומית' ('קפאלוס')
[הערת מערכת]

המלווה יהושע בר לב מספר על הפלגת העולים השנייה של האוניה 'דרומית' (קפאלוס) מיוגוסלביה

סיפורה של ירדנה לוי (שטיינמץ) שנולדה ע"ג האוניה 'ירדנה' (אונית המעפילים לשעבר 'לא תפחידונו')

פרטים על הספינה 'ירדנה' (לשעבר אונית המעפילים 'לא תפחידונו')

פרטים על הספינה 'אנצו סרני' (Rondine) בשירות עליית גח"ל

פרטים על הספינה 'נירית' (San Antonio) בשרות העלייה במהלך מלחמת העצמאות

פרטים על הספינה 'נרקיס' (Orchidea) בשרות העלייה במהלך מלחמת העצמאות

פרטים על הספינה 'היונה' (Avionia) בשרות העלייה במהלך מלחמת העצמאות



התפלגות עליה
התפלגות העולים לפי מדינת מוצא בשנים 1948-1951
ויקיפדיה, ערך: העלייה ההמונית


סיכום העליה בדרך הים לחודש פבר 1949
דוגמה לזרימת העולים ארצה: סיכום מספר העולים בדרך הים לחודש פברואר 1949
בין יתר העולים בחודש זה: אחרוני המשוחררים ממחנות המעצר בקפריסין
וקבוצה מהיהודים שנמלטו ערב ובתחילת מלה"ע לשנחאי, סין


מספר העולים באוניות צים - שהם
סיכום מספר העולים בשנים 1949-1952 שהגיעו באוניות חברת צים/שהם
 מקור: תורן, עמ' 8, 14 יוני 1953


טטי
העולים באוניה 'טטי' הגיעו למדינת ישראל ביומה הראשון

קוממיות - פאן-יורק
'קוממיות' ('פאן-יורק') מביאה לחיפה משוחררים ממחנות המעצר בקפריסין - 5 ביולי 1948

דרומית
חתונה ע"ג האונייה 'דרומית' ('קפאלוס') בדרכה מיוגוסלביה לארץ

המורד
עולים מפליגים ע"ג 'המורד', ספט' 1948

עולים ב'קסרטה'
מהפלגות העולים בתש"ח: מנמל נאפולי ע"ג האונייה 'קסרטה'

ירדנה
צוות המלווים של האונייה 'ירדנה' (ספינת המעפילים לשעבר 'לא תפחידונו'):
עמנואל קצב, אריה חסידוב, חיה קוזלובסקי, רענן רובינשטיין, מייק הררי


קדמה
מאוניות העולים: 'קדמה', אונית הנוסעים הראשונה של צים

נירית
מאוניות העולים: 'נירית' שביצעה 6 הפלגות עולים במהלך מלחמת העצמאות;
קרוב כ- 3,000 העולים שהביאה היו ברובם הגדול אנשי גח"ל
שהתגייסו מיד לצה"ל והשתתפו במאמץ המלחמתי


מהעפלה לעלייה
המעבר מהעפלה לעלייה מתבטא בבולי התקופה – בולי יום העצמאות השני  מ- 1950:
בול ההעפלה (משמאל) מציג "קליפת אגוז" עמוסת מעפילים ומעפיל מנפץ בפטיש גדר תיל
  בול העלייה מציג עלייה המונית חופשית בים ובאוויר
 עיצוב הבולים: וינד סטרוסקי ומ. קארה


העליה ההמונית - דף הסבר


באתר מפורסמים סיפורים אישיים רבים; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן הכתוב בהם באחריות בלעדית של כותביהם.

Copyright© 2006 - 2024: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.