'יציאת אירופה תש"ז - אקסודוס 1947' נחשבת לאונית הדגל של מבצע ההעפלה בזכות סיפורה שהוא הדרמטי, המפורסם ורב התהודה ביותר בכל עלילות מפעל ההעפלה.

במבצע בריחה דרמטי ומורט עצבים ב-11 ביולי 1947 התחמקה האוניה מנמל סט שבצרפת כאשר על סיפונה 4,530 ניצולי שואה שהגיעו ממחנות עקורים בגרמניה ואוסטריה. האוניה, עם צוות של מתנדבים יהודים מאמריקה ומלווים ארץ-ישראליים מהפלי"ם והמוסד, עשתה את דרכה לארץ תוך מעקב צמוד ומסיבי של הצי הבריטי. מפקד האוניה היה יוסי הראל, רב-החובל היה יצחק ("אייק") אהרונוביץ, והמלווים היו מיכה פרי, צבי ("מירי") כצנלסון, סימה שמוקלר וה'גדעונים' עזריאל ענב ומקס כהן. יוצא דופן בין אנשי הצוות היה מתנדב איש דת נוצרי בשם ג'ון גראואל (Rev. John S. Grauel).

בעימות חריף עם הבריטים מול חופי הארץ ב-18 ביולי נהרגו שני מעפילים ואיש צוות מתנדב אמריקאי ונפצעו עשרות. באותה עת שהו בארץ חברי ועדת אונסקו"פ ושניים מהם הסכימו להגיע לנמל חיפה ולהתרשם ישירות מהמחזה של האוניה החבוטה והמעפילים הרצוצים המורדים ממנה ומובלים לאוניות גירוש. חלק מהמלווים ואנשי הצוות, וביניהם יוסי הראל ואייק, הסתתרו בסליק ע"ג האוניה ממנו חולצו לאחר זמן קצר. הם לא ידעו שמעפילי האוניה אינם עתידים להיות מגורשים למחנות המעצר בקפריסין כפי שהבריטים נהגו עד כה עם המעפילים שתפסו. בתגובה לגירוש המעפילים ניסה הפלמ"ח לפוצץ בליל 20 ביולי שני מתקני מכ"ם בריטיים על הר הכרמל. הפעולה השיגה את יעדיה באופן חלקי ובמהלכה נפצע, נשבה ולמחרת נפטר לוחם הפלמ"ח אליעזר ארקין ז"ל.

הבריטים שינו את מדיניות הגירוש שלהם והחליטו על החזרת המעפילים לארץ מוצא ההפלגה במקום לגרשם לקפריסין. בהתאם, המעפילים הועלו על שלש אוניות גירוש שהפליגו לצרפת. שם, מול נמל פורט-דה-בוק, התפתחה דרמה שהסעירה את דעת הקהל העולמית. המעפילים, ובראשם נציגם הכריזמטי מרדכי רוזמן, סירבו בתוקף לרדת מהאוניות (הצרפתים הסכימו לקלוט אותם אם ירדו מרצונם) והמשיכו לשהות עליהן בתנאים קשים ביותר של חום הקיץ, צפיפות, תברואה ומלחמה פסיכולוגית מצד הבריטים. אנשי פלי"ם במקום, תחת פיקודו של ניסן לויתן, פעלו יחד עם אנשי ה'מוסד' בשמירת קשר עם המעפילים, אספקתם במזון ותרופות ובעידודם להמשכת המאבק. לאחר למעלה משלשה שבועות התייאשו הבריטים מהמצב, הפנו את אוניות הגירוש לאזור הכיבוש הבריטי של גרמניה, ושם עצרו את המעפילים בשני מחנות באזור המבורג. החזרת ניצולי שואה בכוח לארץ המרצחים השלימה את התבוסה הבריטית המוחלטת בעיני דעת הקהל הבינלאומית.

בטווח הקצר עזר סיפור התלאות של מעפילי אקסודוס למזער את הנזק התדמיתי שגרמה פרשה אומללה שהתנהלה במקביל – תליית שני הסרג'נטים הבריטים ע"י האצ"ל (גופות הסרג'נטים התגלו ב-31 ביולי, היום בו הגיעו המעפילים לנמל פורט דה-בוק). אך חשוב הרבה יותר מזה – הניצחון במאבק על דעת הקהל העולמית בפרשת אקסודוס סייע להצלחת המאבק המדיני שהוביל תוך חודשים ספורים להחלטה ההיסטורית של הכ"ט בנובמבר.

[רשם: צבי בן-צור]

---

סיפורו של המעפיל נח קליגר [הערת מערכת]

סיפורו של רב-החובל "אייק" אהרונוביץ' [הערת מערכת]

דו"ח המפקד, מאת מפקד האוניה יוסי הראל [הערת מערכת]

ציוני הדרך הראשיים בסיפורה של 'אקסודוס 1947'

מיכה פרי מעיד על פרשת מטען החבלה באונית הגירוש

ניסן לויתן מספר על הדרמה בפורט-דה-בוק ומטען החבלה באונית הגירוש

ביל ברנשטיין ז"ל, המתנדב האמריקאי מצוות האוניה שנהרג בקרב ההשתלטות

דו"ח מחדר הקשר, מאת ה'גדעוני' עזריאל ענב [הערת מערכת]

אורי גורן: ההכנות להפלגת 'יציאת אירופה' [הערת מערכת]

סיפור המתנדב איש הדת הנוצרי ג'ון גראואל, מאת ג'רי קלינגר (כתבה באנגלית)

היומן שכתב אבנר גלעד ("סקנדי") ע"ג אונית הגירוש 'ראנימיד-פארק' בפורט-דה-בוק

המעפיל אשר בר ניר מספר על 'יציאת אירופה'

סיפורו של לני שקלר, מאנשי המח"ל ע"ג ה'אקסודוס'

סיפורו של רופא הצלב האדום ד"ר דורה שהצטרף לאחת מאוניות הגירוש [הערת מערכת]

נסיון החבלה באונית הגירוש: מי נתן את ההוראה? מי כתב את הפתק? [הערת מערכת]

דברים שנשא המעפיל באוניה צבי תירוש (הרשל ויינברג) בערב '60 שנה למסע האקסודוס' בבית הפלמ"ח [הערת מערכת]
סיפורו של חגי גרי שהיה מעפיל בן 12 ב'אקסודוס'
שיחה עם ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור על הפרשה (שיחה מס' 4 ברשימת השיחות)
מיכה פרי: פרשת מטען החבלה באונית הגירוש (עפ"י נמרוד אשל) [הערת מערכת]
אקסודוס עד יציאתה מצרפת - רישומי המוסד לעליה ב'
אקסודוס מחיפה להמבורג - רישומי המוסד לעליה ב'
אייק מבקר את הספר והסרט 'אקסודוס' על חוסר הקשר בינם לבין הסיפור האמיתי של האוניה (קטע וידאו קצר) [הערת מערכת]
סיפורה של 'יציאת אירופה - אקסודוס' מאת מתיה קם
יעקב וימן מספר את סיפורה של אמו כרמלה וימן ז"ל, מעפילה באוניה ומתנדבת כעוזרת לרופא הצלב האדום
אורי גורן מספר על השתתפותו בסרט התעודי הצרפתי החדש על ה'אקסודוס' ב-2007
סיפורו של בן עמי פיש על המתנדב ב'אקסודוס' נתן נדלר
אקסודוס - פרק מספרו של אורי גורן "משני צדי הקריפטו" [הערת מערכת]
פניית הישוב היהודי ופניית הבריטים למעפילי ה'אקסודוס'
אלכסנדר גלסברג - הכומר שפעל למען בני עמו בשואה ובתקומה

---

היישוב עוקב אחר מסע האוניה לעבר חופי הארץ


על סיפון 'אקסודוס', בתום הקרב


מעפילי 'אקסודוס' מורדים מהאוניה החבוטה בנמל חיפה


מעפילים פצועים מפונים מהאוניה בנמל חיפה

  יוסי הראל, מפקדן של 'כנסת ישראל', 'אקסודוס 1947' ו"הפאנים"


'"אייק" אהרונוביץ' - רב החובל המיתולוגי של ה'אקסודוס'
(מימינו ג'ק ג'ונסון, אמריקאי מצוות האוניה; התמונה צולמה בעת מפגש בין השניים בפבר. 2007)

מיכה פרי, ממלווי הפלי"ם על ה'אקסודוס'; לדעת פרופ' אביבה חלמיש -- מחברת הספר "אקסודוס- הסיפור האמיתי" -- "הגיבור הארץ-ישראלי מספר אחד בפרשת 'אקסודוס' הוא מיכה פרי ז"ל, שהיה אחראי על הקשר עם המעפילים מצרפת לחיפה, הכין אותם לקרב עם הבריטים ופיקד על אחת מגזרותיו. לאחר מכן, עם צבי כצנלסון וסימה שמוקלר, ליווה את המעפילים לכל אורך הדרך – מחיפה לצרפת, ומשם, לאחר עמידה הירואית במשך שלושה שבועות, לגרמניה."

פורט דה בוק, יולי 1947: אנשי הפלי"ם מסייעים למעפילים על אוניות הגירוש ובמאבק על דעת הקהל הבינ"ל.
בתמונה משמאל: נחום הלל, מרגה גורן (בבגדי אחות), העיתונאית האמריקאית היהודיה רות גרובר,
אלפרד מילר (נציג מהמוסד) ויאיר ברקר.


פורט דה בוק, יולי 1947: "נישט ארופגיין" ("לא לרדת") משדר המגפון במסר עידוד למעפילים על אוניות
הגירוש מסירות שהופעלו ע"י צוות הפלי"ם באזור


מעפילי 'אקסודוס 1947' נעצרו תחילה במחנות פופנדורף ואמסטאו שבקירבת המבורג, באזור
הכיבוש הבריטי של גרמניה. בנובמבר 47 הם עברו בהסכמה לשני מחנות עקורים במזרח פרסיה.
בתמונה: מעפילים צעירים מה'אקסודוס', שוב מאחורי גדרות, שוב מפגינים רוח התנגדות


'אקסודוס' "נחה" בנמל חיפה כחלק מ"צי הצללים", עם 'הגנה' ו'ווג'ווד' משני צידיה.


בכייה לדורות: 'אקסודוס' עולה באש, נמל חיפה אוגוסט 1952.
הרעיונות להפכה למוזיאון נגוזו עם הלהבות


'אקסודוס 1947' במרכז הבול מ-1997 לציון מפעל ההעפלה, 1934-1948.