|
|
המעפילים, בהגדרה, הגיעו
ארצה בניסיון להיכנס אליה בלי
שהיו מצוידים בסרטיפיקאטים
לצורך כניסה לגאלית
אותם הנפיקו הבריטים לפי מכסה
של 1,500 סרטיפיקאטים מדי חודש.
לצד ההעפלה התקיימה עליה לגאלית ארצה של עולים מצוידים בסרטיפיקאטים (עליהם נמנים
גם מעפילים לשעבר ששוחררו ממחנות המעצר תוך ניכוי מספרם מהמכסה).
בסיום מלה"ע הופנתה תשומת
הלב המיידית של מוסדות
הישוב, באמצעות 'המוסד
לעליה ב' (שנעזר רבות לצורך
הענין באנשי היחידות
הבריטיות הא"י שהגיעו עם
הצבא הבריטי לאירופה), להצלת
ילדים יהודים, ברובם יתומים,
ששוחררו זה עתה ממחנות ריכוז
או מצאו מפלט במוסדות-דת/משפחות
נוצריים וכיו"ב. עוד לפני
שמפעל ההעפלה
חידש את
פעילותו בסוף באוג' 1945, הופעל לחץ על שלטונות
הכיבוש, האמריקאים, הצרפתים
ואף האנגלים לאפשר לילדים
אלו להיכנס ארצה באופן חוקי
ואף לספק את כלי השייט
הנדרשים, שהועסקו באותה עת
בהחזרת חיילים שעמדו
להשתחרר לארצותיהם, למטרה
הומאנית זו.
לעורכי האתר לא ידוע אם
הבריטים אפשרו עליה זאת ע"י
הנפקת סרטיפיקטים מיוחדים
או שמספר העולים נוכה ממכסת הסרטיפיקאטים.
בתקופה שבין שלהי מלה"ע ועד שנה לאחר סיומה באירופה
ידועות לעורכי האתר ההפלגות
הבאות (קרוב לודאי שהיו הפלגות נוספות
בתקופה זאת; יש לציין שעד
לסיום המנדט הבריטי באמצע 1948 הגיעו ארצה עוד עשרות אוניות עם עולים,
בהן נספרות גם האוניות שהביאו
אלפים מעצורי
מחנות קפריסין,
מעפילים לשעבר שהבריטים שחררו לפי מכסה
חודשית):
– האוניה 'ניאסה' הגיעה מספרד לחיפה עם
עולים פליטים בעצם ימי מלה"ע בתחילת פברואר 1944.
– האוניה 'סטפן באטורי' הגיעה ב-1
ביוני 1944 לאלכסנדריה
עם קבוצה של ניצולי
ספינת המעפילים 'פנצ'ו'
(ראה ספרו של מפקד
הספינה יהושע הלוי: הביתה Ц ארבע שנים בדרך לציון)
ובסבירות גבוהה גם
ניצולים מקבוצת מעפילים שהוחזרה לאיטליה
הפאשיסטית מבנגזי, לוב
(להערכתנו מעפילים
מהספינה
'קרוטובה' שהפליגה מאיטליה באוג' 1939),
ששהו בזמן המלחמה במחנה פרמונטי
(Ferramonti)
שבדר' איטליה – מחנה ריכוז שבנו
האיטלקים בזמן המלחמה שהפך למחנה
עקורים לאחר שחרורו.
מאלכסנדריה המשיכו העולים את
דרכם ארצה ברכבת.
– האוניה 'מטרואה' הגיעה פעמיים,
ב-18 ביולי ו-9 בספטמבר
1945 מנאפולי וטולון עם כ-1,300 ו-1,000 עולים בהתאמה. בהפלגתה
הראשונה הביאה,
בין יתר העולים, 470 ניצולי המחנות
דכאו ובוכנוולד וביניהם
את 'ילדי בוכנוואלד' Ц קבוצה
גדולה של ילדים ונערים יתומים ניצולי המחנה.
בהפלגתה השנייה
נמנו על העולים כ-100 חברי ההכשרה 'קיבוץ בוכנוולד', שהייתה ההכשרה הראשונה שהוקמה
(תחילת יוני 1945) על אדמת גרמניה (כ-20 מהם הסתננו
לאונייה מאחר והיו חסרי סרטיפיקטים; לאחר בואם ארצה הם נעצרו
במחנה עתלית
והיו בין המשוחררים
בפריצה
הנועזת של הפלמ"ח למחנה
ב-10 באוקטובר 1945; יתר
חברי ההכשרה העפילו בספינה
'תל חי' במרץ 1946).
– האוניה 'אסקניה' הגיעה פעמיים מצרפת,
לראשונה בספט' 1945 ממרסיי עם 2,400 עולים ובשנייה באוק' 1945 מטולון עם 2,000
עולים (עפ"י ויקיפדיה רות קליגר-עליאב הייתה
מעורבת בארגון הפלגות אלו).
– האוניה 'אמפייר פטרול' הגיעה
ב-8 באוגוסט 1945 עם קבוצה של 49
ילדים יוצאי יוון, שנקלטו במושב עין ורד.
– האוניה
הצרפתית 'וילדורן' הגיעה לחיפה
באוקטובר 1945 עם קבוצה של
כ-200 ניצולי שואה. ההפלגה יצאה מנמל בארי
באיטליה ואורגנה ע"י הסוכנות
היהודית. העולים הועברו למחנה עתלית
זמן קצר לפני
פריצת הפלמ"ח למחנה. מאחר
והיו אמורים להשתחרר מהמחנה תוך יומיים
מהפשיטה, הם לא צורפו למשוחררי
הפריצה.
– האונייה 'טרנסילבניה' הגיעה לחיפה מנמל קונסטנצה באוקטובר 1945
עם 900 עולים.
– האוניה הצרפתית
'שמפוליון' ( Champollion ) הגיעה לחיפה באפריל 1946 ממרסיי עם
כ-880 עולים בהם כ-700 ילדים ניצולי שואה.
למרות שאנו מונים את
הספינות 'אליהו גולומב'
ו'דב הוז' במנין ספינות
המעפילים, מעפיליהן שהגיעו
ב-13 במאי 1946 נכנסו
באישור לארץ בעקבות מאבקם ב"פרשת לה ספציה"
המפורסמת. תרומה לא זניחה לעליה "חוקית",
ללא ניכוי ממכסת
הסרטיפיקטים, נזקפת
ל'עליה ד' – עליה/כניסה לארץ
תוך שימוש במסמכים ודרכונים
מזויפים (ראה עדותה של תמר אשל).
לבסוף, יש להזכיר את עלייתם
של פליטים במסווה של משוחררי
היחידות הבריטיות החוזרים
הביתה, תוך ניצול זהותם של
החיילים המשוחררים שנשארו
לפעול באירופה במשימות
ה'בריחה' ועליה ב'.
[כתב: צבי בן-צור]
ניצולי בוכנוולד
מגיעים לחיפה באוניה
'מטרואה', יולי 1945
נושא הדגל הוא יהודה באום
קבוצת הילדים
יוצאי יוון שהגיעו באוניה
'אמפייר פטרול', אוגוסט 1945
האוניה הצרפתית
שמפוליון מגיעה לנמל חיפה באפריל 1946 עם כ-880 עולים
|
|
