ההעפלה עד לסיום מלה"ע       

חזור לדף הבית> ההעפלה

מפעל ההעפלה התחיל ב- 1934 על רקע עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. את ההעפלה המאורגנת בתקופה שלפני סיום מלה"ע, בה נטלו חלק כ-45,000 מעפילים ב-73 הפלגות, נהוג לחלק ל 2 תקופות:

1. התקופה הראשונה 1934-39– תקופה זו מתחילה עם התבססותו של השלטון הנאצי בגרמניה וממשיכה עד ערב מלה"ע. המארגנים היו בעיקר התנועה הרוויזיוניסטית (העפלת 'אף על פי', שם שדבק בהעפלה הרוויזיוניסטית בכלל בזכות סדרת ההפלגות בשנים 1937-38 של ספינות שנשאו את השם 'אף על פי'), תנועת החלוץ וארגון ההגנה ('המוסד לעליה ב' החל מ-1939). להם התווספו אנשים פרטיים וגופים אחרים שארגנו מספר לא מבוטל של הפלגות. השנה שקדמה לפרוץ המלחמה הייתה שנת שיא - רוב רובן של אוניות התקופה הראשונה הפליגו בשנה זאת.

2. התקופה השנייה 1939-44  ימי מלחמת העולם השנייה והשואה – במאי 1939 פרסמה ממשלת המנדט את ה"ספר לבן" השלישי של מקדונלד ובו חוקים הקובעים כי בתוך חמש שנים תורשה עלייתם של 75,000 יהודים (מספר זעום לנוכח המתרחש באירופה) והמשך העלייה יותנה בהסכמת הערבים. וכך על אף השואה המתחוללת המשיכו הבריטים בהסגר על ארץ ישראל. כל הזרמים הציוניים בארץ ובגולה נרתמו למאבק ההעפלה. בתקופת המלחמה היה קשה מאד לארגן אוניות לכן התקופה מתאפיינת במעט הפלגות יחסית. התקופה גם מאופיינת במספר אסונות כבדים (טביעת 216 מעפילים על ה'פאטריה', 202 מעפילי 'סלבדור', 769 מעפילי 'סטרומה' ו-396 מעפילי 'מפקורה'). ב-1944 אירגן המוסד לעליה ב' 10 הפלגות מרומניה/בולגריה לאיסטנבול, לאחר שנודע לו על החלטה של ממשלת בריטניה, שלא פורסמה ברבים, לפיה יהודים שיצליחו להגיע לטורקיה יורשו להמשיך ולהגיע לארץ (המגיעים במסגרת הסדר זה היו ספק מעפילים ספק עולים, שכן הם נכנסו לארץ באופן לגאלי כפוף למגבלה הבריטית של עד 1,500 עולים בחודש; נהוג עם זאת לציין את ההפלגות האלו כהפלגות מעפילים). הקושי בארגון העפלה ימית בתקופת המלחמה, בשילוב עם חלון הזדמנות שנפתח לאחר כיבוש סוריה ע"י בעלות הברית, הביא את המוסד לעליה ב' לשים דגש מיוחד, מאמצע 1943 ועד תחילת 1946, על ההעפלה היבשתית דרך גבול הצפון.

לנוכח הפאניקה בקרב יהודי אירופה בתקופות האלו, הביקוש למקומות באוניות ההעפלה עלה בהרבה על ההיצע. בהתאם, השתייכות מפלגתית, קשרים אישיים ומעמד/יכולת כספית קבעו במידה לא מבוטלת מי זכה להעפיל ומי לא. המצב הביא גם לפריחת העפלה שאורגנה באופן פרטי (14 הפלגות מתוך 73); הבולטים בארגון ההעפלה הפרטית היו ד"ר ברוך קונפינו (7 הפלגות), הרמן פלש (2 הפלגות) וברטולד שטורפר (3 הפלגות).

הפעילות האינטנסיבית של התנועה הרביזיוניסטית בהעפלה בתקופה שלפני מלה"ע עומדת בניגוד להחלטת התנועה לא לחדש את פעילותה לאחר מלה"ע (למעט מעורבות בפעילות 'הבריחה') ולהשאיר את הטיפול בנושא בידי ה'מוסד לעליה ב' וה'הגנה' (הקש כאן לכתבה המתייחסת לנושא). במסגרת הפעילות שלפני מלה"ע ראוי גם להזכיר שבשנת 1934 הקימה תנועת 'ביתר' מרכז להדרכה ימית באיטליה, במסגרת בית הספר הימי האיטלקי בצ'יוויטבקיה. מרכז זה פעל להכשרת צעירים יהודיים לעבודה ימית ולרשותו עמדה ספינת אימונים בשם 'שרה א'. שלשה מחזורים סיימו בית ספר זה בטרם נסגר ב-1938 עקב הצטרפות איטליה למחנה הנאצי. חלק לא קטן מהבוגרים פעלו והעפילו באוניות 'אף על פי'.

מצגות על ההעפלה בתקופה שעד לסיום מלה"ע ניתן למצוא בדף המצגות.

[כתב: צבי בן-צור]


פטריה טובעת בנמל חיפה
תאורי ההפלגות ערב ובמהלך מלה"ע (*)
אגיאוס ניקולאוס
תאורי ההפלגות עד למלה"ע (*)
רשימת הפלגות
רשימת ההפלגות עד לסיום מלה"ע בסדר כרונולוגי (*)
פאטריה טובעת
משה דפני (הסיילור) מספר
על אסון האניה 'פאטריה'
ארטימיזיה - עמוס
סיפור הספינה 'ארטמיסיה'
פרשת הדריין
פרשת קלאדובו-שאבץ
וספינת המעפילים 'דאריין'
[הערת מערכת]
גרשון מרכוס ובנימין חרמוני
פרשת הספינה 'לילי'
(בתמונה: חללי הפרשה גרשון ובנימין ז"ל)
ברציק על נערי הירקון
דב "ברצ'יק" מגן מעיד על פעילות "נערי הירקון" בהקשר להעפלה לאחר פרוץ מלה"ע
דורה
'דורה' (DORA) ספינת המעפילים הראשונה
שהפליגה מצפ' אירופה
[הערת מערכת]

(*) החומר מוצג באדיבות עמותת חיל הים ומוזיאון ההעפלה וחה"י, עם תודות מיוחדות למנהל המוזיאון מר ניר מאור. הכנסנו תיקונים בחומר על סמך הערות שקיבלנו ממבקרים באתר.

בספר 'דרך בים' מאת דליה עופר מוזכרות (עמ' 476) מספר ספינות/הפלגות נוספות שמסיבה זו או אחרת אינן מופיעות ברשימת ההפלגות הנ"ל:

(1) 'אויקסון', מרץ 42' - 11 מעפילים מרומניה לקפריסין. בהפלגה נמלטו בעל היאכטה רוברט אברמוביץ-אדם עם אשתו וחבריו. כחמש וחצי שנים לאחר מכן, היה זה רוברט שהוביל את אהוד אבריאל לצ'כיה ופתח בפניו, חינם אין כסף, את שערי בית החרושת 'זברויובקה ברנו', שבברנו, צ'כוסלובקיה
המקור לנשק הקל מעסקת הנשק הראשונה עם צ'כוסלובקיה (בזכות נשק זה התאפשרה התפנית של חודש אפריל 1948 במלחמת העצמאות, ראה סיפורה של ספינת הרכש 'נורה').
(2) 'דור די-והאל', אפר' 42' - 20 מעפילים מרומניה לקפריסין.
(3) 'מירציאה', מאי 42' - 40 מעפילים מרומניה.
(4) 'דורה', אוג' 42' - 15 מעפילים מרומניה לקפריסין.
(5) 'בלה צ'יטה', אפר' 44' - 273 מעפילים מרומניה.

לרשימה יש גם להוסיף את הספינה 'לילי' שבאוג' 43' העבירה 30 מעפילים (פליטים שמקורם בבולגריה) מטורקיה לקפריסין וטובעה מיד לאחר מכן. כמו כן יש לציין שבתקופת אמצע שנות ה-30 הגיעו מעפילים בדרך הים גם מהאזור, בסירות/ספינות קטנות מנמלי ביירות ופורט סעיד (מספר לא ידוע של ספינות; סדר גודל של עשרות, אולי אף מאות בודדות, של מעפילים). בפרט, ידועה הפלגה בסוף מאי 1934 מפורט סעיד של ספינה מסוג מרכאב בשם 'כאוכב' ('כוכב') עם 50 מעפילים שנתפסו וגורשו חזרה למצרים. מכס זילברברג – איש "הסקציה הימית" של הפועל ת"א – מעיד על הפלגות נוספות של מעפילים מפורט פואד באותה תקופה (הערה: יצירת הקשר עם בעל המלון בקהיר המתוארת בתחילת העדות התרחשה במסגרת ההפלגה ההיסטורית של הליוויתנית 'נחשון' לפורט-סעיד, הקש כאן לפרטים):

העפלה מפורט פואד, מצרים




העיתון 'דבר' מפרסם ב- 12 בדצמ' 1944 על הגעתם לארץ של קרוב ל- 1,000 מעפילי 'טאורוס', 
אוניית המעפילים האחרונה בתקופת מלה"ע;
המעפילים/עולים נכנסו לארץ באופן לגאלי בהתאם להחלטה הסודית של בריטניה לאפשר ליהודים שיצליחו
להגיע לטורקיה להמשיך דרכם לארץ (למרות שערב הפלגת האונייה ביטלה בריטניה את ההחלטה)


באתר מפורסמים סיפורים אישיים רבים; אין למערכת האתר אפשרות לאמת את כל פרטיהם ולכן הכתוב בהם באחריות בלעדית של כותביהם.

Copyright© 2006 - 2022: Articles/stories/presentations/pictures - respective authors and/or copyright holders; Website design & code (html/php/xml/javascript) - Tzvi Ben-tzur; All rights reserved.