הספינה – אונית חופים בדחי 500 טונות ששמה המקורי Fenice ושנרכשה ע"י שלוחת המוסד לעליה ב' באיטליה – יצאה לדרכה לארץ ממולה די בארי (דר' לעיר הנמל בארי שבדר' איטליה) ב-9 באוקטובר 1946, ועל סיפונה 626 מעפילים. באזור רודוס/קפריסין הועברו אליה בלב ים (באמצעות גשר מאולתר מקרש) עוד 180 מעפילים מספינת העזר 'אלברטינה' של המוסד לעליה ב' (לפי מקור נוסף מספר המעפילים שהגיעו ע"ג 'אלברטינה' היה מעל 200; הספינה הפליגה מבאקולי הסמוכה לנאפולי; הקש כאן לפרטים על פעילויות הכשרה והעפלה שהתרחשו בבאקולי).

הספינה נקראה ע"ש לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד שנהרגה מאש הבריטים בתל אביב ב"ליל וינגייט" – ניסיון שלא צלח של ה'הגנה' להוריד את מעפילי הספינה 'וינגייט' בחוף תל אביב בלילה שבין ה-25 וה-26 במרס 1946, לרגל יום השנה השני למותו של ידיד-ישראל אורד וינגייט. זאת הייתה הפלגתה השנייה כספינת מעפילים (הפלגתה הראשונה הייתה קשורה בפרשת לה ספציה, ובה נשאה את השם 'אליהו גולומב').

המלווים: מפקד הספינה היה מנחם כהן ("צ'רצ'יל"); המלווים הנוספים היו שלום דוליצקי וה'גדעוני' חיים גולדיס (שהיה גם 'גדעוני' בהפלגת 'הפאנים' ושנהרג במלחמת העצמאות ליד חולדה בעת ששימש כקצין קשר של השיירות לירושלים הנצורה); מלווי 'אלברטינה' היו אברהם קרני (ריקמן) וה'גדעוני' עובד שדה.

ההפלגה התאפיינה בתקלות מנוע רבות וכשאלו חברו לסערה קשה השתררה פאניקה בקרב חלק מהמעפילים ואנשי הצוות הזר, אך תושית המלווים הצילה את המצב. הספינה נתפסה על ידי הבריטים ב-20 באוקטובר, נגררה לנמל חיפה, המעפילים הורדו תוך עימות אלים וגורשו לקפריסין, והספינה צורפה ל"צי הצללים" שבשובר הגלים של נמל בחיפה.

בצירוף מיקרים מעניין, רב-החובל הן של 'וינגייט' והן של 'ברכה פולד' היה האיטלקי מריו קנדה, שנהיה פעיל בכיר בשלוחת המוסד לעליה ב' באיטליה.

[כתב: צבי בן-צור]

---

מנחם כהן (צ'רצ'יל) - מפקד ה'ברכה פולד' - מעיד על ההפלגה

מלווי הספינה במבחן התושיה

---

לוחמת הפלמ"ח ברכה פולד ז"ל שעל שמה נקראה הספינה


הספינה 'ברכה פולד'