הספינה נקראה ע"ש קיבוץ יגור. השם ניתן לה בעקבות "השבת השחורה", שהתרחשה סמוך להפלגה, בה נפגע הקיבוץ קשות – הבריטים גילו בקיבוץ מצבור נשק גדול וערכו בו מעצרים רבים. הספינה הייתה בבעלות תורכית והוכנה לקראת הפלגתה בנמל מרסיי בצרפת.

הספינה הפליגה מנמל לה סיוטה שליד מרסיי ב- 29 ביולי 1946, כשעליה 754 מעפילים. למפקד הספינה מונה משה מרק (גיסו וחבר קיבוצו של שאול אביגור). המלווים הנוספים היו ישראל אוירבוך, וה'גדעונים' מלכה רופא וישראל אביגדור.  המשדר התקלקל מיד לאחר ההפלגה. מטוס סיור בריטי גילה את האונייה ב- 11 באוגוסט, ובהמשך הגיעו אליה שתי משחתות שליוו אותה עד למפרץ חיפה, שם הטילה עוגן מחוץ לנמל בסמוך לספינה 'הנרייטה סולד', שנתפסה בסמיכות זמנים. בשלב זה יידעו אנשי 'המוסד לעליה ב' את המלווים על 'איגלו' – המבצע הבריטי לגירוש ראשון של מעפילים למחנות מעצר בקפריסין. ניתנו למלווים הנחיות להתנגד לגירוש ולחבל באוניות הגירוש.

ב- 13 באוגוסט לפנות בוקר החלו הבריטים במבצע הגירוש. שתי הספינות נגררו לנמל חיפה, והבריטים תבעו ממעפילי הספינה לעבור לאונייה בריטית אחרת מבלי לציין שהמטרה היא גירוש. המעפילים לא נענו לקריאה והתקהלו בבטן הספינה. לאחר התכתשות קצרה עם הכוחות הבריטיים הועברו המעפילים לאוניית הגירוש 'אמפייר רייוול' וגורשו לקפריסין. פעולת החבלה באונית הגירוש לא יצאה אל הפועל עקב השתבשות התוכנית. בהפגנה שהתקיימה אותו יום בחיפה נגד הגירוש נהרגו שלשה צעירים: מאיר-אמיל מאליץ (בן 30), אביגיל ויינבנד (בת 19) והנער זאב כרמי (בן 14).

[כתב: צבי בן-צור]

---

סיפורו של המעפיל בספינה ראובן מאיר פרשטנברג

פרסום בינלאומי לגירוש מעפילי 'יגור' ו'הנרייטה סולד' לקפריסין

המלווה ישראל אוירבוך מספר [הערת מערכת]

---

הספינה 'יגור' (מימין) והספינה 'הנרייטה סאלד' במפרץ חיפה, 12 באוגוסט, 1946
תמונתו של הצלם דוד דונקאן


מעפילי 'יגור' מועלים בנמל חיפה לאונית הגירוש 'אמפייר רייבל' בדרכם לקפריסין


אם ובתה ממעפילי 'יגור' בדרך מהספינה לאונית הגירוש