|
|
2/1948, 699 מעפילים
ב-7 בפברואר 1948 עלו על הספינה
במפרץ באזור סן-טרופז 699
מעפילים מאירופה ומצפון
אפריקה ולמחרת יצאה לדרכה.
מפקדה היה
אבנר
"סקנדי" גלעד.
מלווה נוסף היה יעקב
"מלך"
בן-ציון, וה'גדעוני'
היה אהרון מיכאלי.
ההפלגה
באמצע החורף הייתה מלווה
בסערות קשות ובתקלת מנוע
ממושכת. תנאי ההפלגה הקשים
עירערו את ביטחונם של
המעפילים.
הספינה הייתה במקור
תלת-תרנית. במהלך ההפלגה
ארצה גדעו המלווים את אחד
התרנים ע"מ להטעות את
הבריטים. למרות ניסיונות
ההסוואה גילו ב- 19 בפברואר
מטוסי סיור בריטיים את
הספינה עם התקרבה לארץ.
למחרת נצמדו אליה שלש
משחתות בריטיות. בעיקר
בגלל המספר הרב של ילדים
בקרב המעפילים (141
מתחת לגיל 15, מהם 63 מתחת לגיל 3!) הוחלט לא
להתנגד להשתלטות על הספינה.
על פי הסכם עם הבריטים
הספינה המשיכה להפליג
באותו יום באופן עצמאי עד
למרחק 3 מייל מנמל חיפה, שם
עלה צוות בריטי על הספינה
והכניסה לנמל. המעפילים
גורשו לקפריסין.
כינוי הספינה במוסד לעליה ב'
היה 'הזיבלה' (שם מקורי Sette Fratelli)
– מפרשית תלת-תרנית עשויה מעץ
בעלת קיבולת של כ-350 טונות עם מנוע
חדיש שהפיק מהירות של כ–8 קשרים.
בניצוחם של
יהודה בן-צור ועמנואל
קצב היא הוכשרה במהלך נובמבר עד
אמצע דצמבר 1947 בלה ספציה
למשימת הפלגה עם 700 מעפילים.
לפני הפלגתה תחת השם 'לקוממיות'
לקחה הספינה חלק,
תחת פיקודו של יהודה בן-צור,
בהפלגת מעפילים אחרת
בה
הובילה את מעפילי
'כ"ט בנובמבר' מחוף
בנדול בדר' צרפת לספינה
'כ"ט בנובמבר' שחיכתה
לה במפרץ באי
קורסיקה.
[כתב: צבי בן-צור]
המלווה יעקב ("מלך") בן ציון מספר
|
מפקד 'לקוממיות'
אבנר גלעד ("סקנדי") מספר
|
הספינה 'לקוממיות'
דיווח ברשת 'גדעון' על עזיבת הספינה ("ארנון" - הארץ, "סידני" - מרסיי)
המשחתת הבריטית צ'ילדרס מתקרבת לספינה 'לקוממיות' במטרה להשתלט עליה
(השם עבדול חאמיד הנראה בתמונה נכתב על הספינה ע"מ להסוותה)
|
|
