"רכבת העמק" הוא כינויה העברי של שלוחתה לחיפה של הרכבת החיג'אזית המפורסמת. את הרכבת החיג'אזית בנתה האימפריה העות'מאנית בשלהי קיומה כדי לקשר לצרכים דתיים וביטחוניים בין דמשק לערים מדינה ומכה שבחבל החיג'אז של חצי האי ערב.

שלוחת המסילה לחיפה הוקמה בשנים 1906-1903 להובלת חומרים שיובאו דרך הים לצורך הקמת הקו הראשי של הרכבת החיג'אזית. הקמת השלוחה חסכה מהממשלה התורכית מלהסתמך על מסילת ברזל פרטית, שכבר הייתה קיימת בין דמשק לביירות.

השלוחה לחיפה התבססה ברובה על פרויקט כושל מסוף המאה ה-19 של חברה בריטית שניסתה להקים קו רכבת מחיפה לדמשק, וחלק מהתשתיות והמבנים שנשמרו עד היום מקורם באותו פרויקט. תחילתה בתחנת חיפה (כיום חיפה מזרח), משם המשיכה דרום-מזרחה למרגלות הכרמל אל עמק יזרעאל ועפולה. אחרי עפולה התחילה המסילה לרדת לכיוון בית שאן, שם פנתה צפונה והמשיכה לאורך עמק הירדן עד צמח, בה נבנתה תחנה ראשית נוספת, ששירתה גם את טבריה. מצמח המשיכה המסילה מזרחה ועלתה לעבר רמת החוראן דרך עמק הירמוך, עד לדרעא שבדרום סוריה, שם פגשה את הקו הראשי של הרכבת החיג'אזית. חלקו האחרון של הקו הציב בפני בוניו אתגרים הנדסיים מורכבים שהובילו להקמת כ-15 גשרים ו-7 מנהרות רק לאורך הירמוך.

לאחר השלמת שלוחת חיפה, הוקמו שלוחות קצרות נוספות מעפולה לכיוון שכם, ומחיפה לעכו, וכדי לשרת את הצבא התורכי במלחמת העולם הראשונה נבנתה שלוחה ארוכה מהשומרון אל חצי האי סיני ולכיוון רצועת עזה.
למרות שאורכה של המסילה בעמק יזרעאל ובעמק הירדן היה קטן ביחס לכלל הרכבת החיג'אזית – הפך קטע זה לחלק המשגשג ביותר של הרכבת החיג'אזית, בין היתר בזכות ההתיישבות היהודית הנמרצת לאורך העמקים, שהעניקו למסילה בין חיפה לצמח את כינוייה העברי.

מיקומם של חלק מאותם יישובים נבחר בגלל הקירבה למסילת הברזל בתקופה שבה הדרכים הסלולות היו מועטות ורעועות. הסתמכות היישובים על הרכבת הגבירה את השפעתה על חיי היום-יום, והולידה זכרונות וסיפורים רבים ומגוונים, מהלצות על איטיותה של הרכבת ועד לטענה על הגברת היקף הילודה בעמק בגלל צפירות הרכבת בשעות הבוקר המוקדמות.

בסוף שנות ה-30 השתפרו הדרכים באזור, היישוב היהודי נטה לתעבורה פרטית בכבישים, וזנח במידה רבה את הרכבת. למרות התגברות זמנית של התנועה במלחמת העולם השנייה, צנחו שוב הכנסות הרכבת מייד לאחריה ובמיוחד לאחר "ליל הגשרים" ב-1946, עת נותק הקשר עם סוריה וירדן. במלחמת העצמאות ניזוק התוואי ממזרח לעפולה, וב-1951 סגרה רכבת ישראל סופית את הקו בגלל היעדר ביקוש.

לאחר כתשעה עשורים של תוכניות, מתחילות בימים אלו (שנת 2011) העבודות להקמתו מחדש של הקו מחיפה לבית שאן, הפעם כקו מודרני, שיאפשר זמן נסיעה של כ-45 דקות מחיפה לבית שאן לעומת כמעט שעתיים בתקופת המנדט. לקראת הפרויקט ובמהלכו מתבצעות גם עבודות לזיהוי ולשימור של השרידים הבנויים החשובים של הקו המקורי.

כתבה: חן מלינג, מוזיאון רכבת ישראל.

תיאור הבול: גוף הבול – קטר קיטור מסוג "הארטמן 2-8-2" של הרכבת החיג'אזית, ורכבת על רקע נופי עמק יזרעאל. שובל – בנייני תחנת כפר יהושע מתקופת התורכים, ששופצו ושוחזרו, משמשים כיום כמרכז מבקרים.

הבול הונפק ב-2011, עיצוב: רונן גולדברג וטוביה קורץ.