מתנדבי חו"ל (מח"ל)

עם תום מלה"ע השניה, כאשר הגיע לאמריקה דבר המאבק של הישוב בארץ ישראל כנגד גזירות העליה של שלטון המנדט הבריטי, קמו שם צעירים רבים שזנחו את תכניותיהם ללימודים וקריירה, וחשו להתנדב לפעילות עליה ב' ולעבוד על האניות שנרכשו עבור המפעל בארה"ב ובקנדה. אלה הם מתנדבי חו"ל בהעפלה, או בקיצור, מח"ל בהעפלה. חלקם החשוב של המתנדבים הללו לא זכה לפרסום רב בארץ, ומערכת האתר שמחה על האפשרות לתקן מצב זה באמצעות פירסום סיפורם כאן.

המתנדבים לא היו עשויים ממקשה אחת. הם לא אופיינו באחידות של רקע משפחתי, אזור מגורים, מעמד חברתי וכדומה. מיעוטם היו ציונים חברי תנועות נוער ציוניות שראו בהתנדבות דרך לעלות ארצה (כדוגמת מתנדבי 'יאשיהו ווג'ווד' ו'הגנה', ראה סיפורו של אריה מלכין). רובם אולם התנדבו לעזור לאחיהם ובסיום פעילותם שבו לארה"ב והקשר איתם אבד.

האניות שהגיעו מאמריקה היו ברובן גדולות בהרבה מהספינות הקטנות ששימשו קודם לכן את מבצעי ההעפלה, ושינו לפיכך בצורה משמעותית את היקף הפעילות ומספר המעפילים שלקחו בה חלק. לא עוד ספינות ישנות ורעועות שהיו מסוגלות להעמיס עליהן רק מאות מעפילים, אלא אניות של ממש שהובילו אלפי מעפילים. "האניות האמריקאיות" הללו כללו את (לפי סדר הגעתן): 'יאשיהו ווג'ווד' (יוני 46'), 'הגנה' (2 הפלגות ביולי 46'), 'חיים ארלוזורוב' (פבר. 47'), 'בן הכט' (מרץ 47'), 'התקווה' (מאי 47'), 'אקסודוס - יציאת אירופה תש"ז' (יולי 47'), 'גאולה' (אוק. 47'), 'מדינת היהודים' (אוק. 47'), ושתי 'הפאנים' (ינואר 48') - 'עצמאות' ו'קוממיות' ('קיבוץ גלויות').

תרומת אנשי המח"ל לא הצטמצמה כמובן רק לעליה ב'. הם נטלו חלק מכובד בקרבות מלחמת העצמאות, ואנשי הים מביניהם שהתגיסו לחיל הים בראשיתו תרמו רבות לחיל הצעיר מניסיונם המקצועי. לציון מיוחד בהקשר זה ראוי פאול שולמן (שאול בן צבי) שהיה למעשה המפקד הראשון של החיל [הערת מערכת].

מתנדבי חו"ל בהעפלה, מצוות ה'אקסודוס' (מימין): ביל ברנשטיין, פול ירין, ביל מילמן, מייק וייס