|
באביב 1948 התגלה למארגני רכש
הנשק בארה"ב מקור להשגת
עודפי ציוד צבאי בהוואי.
פעיל רכש בשם הרמן ("האנק")
גרינשפן - יהודי קשוח
שהיה במלה"ע מפקד פלוגה
בכוח של גנרל פאטון - נשלח
להוואי ושם
ארגן משלוח גדול של מנועי
מטוסים ומקלעים כבדים
לקליפורניה.
מנועי המטוסים נתפסו ע"י
סוכני ה-.F.B.I, אך את מטען המקלעים
הצליח גרינשפן להבריח
מלוס אנג'לס לאקפולקו,
מקסיקו,
במסע הרפתקאות
ע"ג ספינה קטנה
בשם 'אידליה'
(גרינשפן נשפט ב-1950 בארה"ב
בהקשר לפרשה, על
הפרת "חוק הניטראליות"
בגין שליחת נשק לישראל;
נקנס בקנס כבד ונשללו ממנו
זכויות אזרח; השתקע בלאס
וגאס והתעשר מעסקים; זכה
ב-1961 לחנינה מהנשיא קנדי).
במקביל החלו מגעים עם
שלטונות מקסיקו על עיסקת
נשק גדולה שכללה 36
תותחי שדה 75 מ"מ מיושנים, וכמות
גדולה של פגזים,
פצצות אויר ומקלעים. העיסקה
התעכבה, בין היתר בגלל
חשיפתה ע"י העיתונות
ומחאות מטעם קהילת הערבים
יוצאי-סוריה רבת ההשפעה.
טדי קולק, שמונה בינתיים
כמרכז הרכש בארה"ב, ביקש
מגרינשפן לפעול במכסיקו
להשלמת העיסקה. גרינשפן
הצליח בעזרת מסמך מזויף
לשכנע את נשיא מכסיקו שהנשק
מיועד לסין הלאומנית, ולאחר
שאל שווימר (לימים מקים ויו"ר התעשיה האווירית) העביר אישית
סכום כסף נכבד לראשי הממשל
במקסיקו, יצאה העיסקה אל
הפועל.
כל הנשק הנ"ל
רוכז בנמל טאמפיקו, מקסיקו, לקראת
הברחתו לארץ.
את הנשק יועדה להבריח ספינת
מטען בתפוסה של 3,800 טון
בשם S/S Kefalos שנרכשה באפריל 1948 ע"י אלי שליט -
מראשי מפעל הרכש בארה"ב.
בגלל הפלגתה ממקסיקו זכתה
הספינה לכינוי 'דרומית'.
הפיקוד על האוניה הופקד
בידי רב חובל יהודי אמריקני בשם
אדולף אוקו - איש בעל אופי
קשה במיוחד (יהושע בר לב
ששירת תחתיו מתאר אותו
כ"לא נחמד... פקעת עצבים, משוגע על כל הראש... מלאך של חבלה").
צוות המלווים
היה מורכב מחמישה צעירים
יהודים מארה"ב, אחד מהם,
אריה קסלמן,
סטודנט ארץ-ישראלי חוזר
(מונצח באתר כחלל פלי"ם בגל
'יזכור'). בסמוך ליציאתה מניו
יורק לנמל טמפיקו נמסרו
לרב החובל הוראות קשר
האלחוט המיוחדות עם
רשת 'גדעון'. על אף
שנבנתה ב- 1917, חדר האלחוט היה
מצויד בציוד מודרני ועל
הפעלתו הופקד קצין-אלחוט
מיומן, מתנדב יהודי-אמריקני
בשם ג'ק רוטמן
(מונצח באתר כחלל פלי"ם בגל
'יזכור').
לאחר שהסתבר שיש על האניה
מקום למטען נוסף, הוטענו
עליה גם חביות דלק מטוסים
שנישלחו בדחיפות
מקליפורניה.
מעל הנשק הוטען מטען סוכר
גדול כדי להסוותו.
בתחילת אוגוסט
השלימה 'דרומית' את ההעמסה
ויצאה לדרכה הארוכה ארצה,
הישר לתל-אביב. במהלך הפלגתה
שונה שמה לצורכי הטעיה,
ע"י צביעה, ל- S/S Pinzon.
כמה ימים לפני כניסתה לים
התיכון נתקף
שאול אביגור
בחשש, שהאוניה – שזכתה כאמור
לפרסום רב בעת הטענתה בנמל
טמפיקו - תיתפש ע"י משקיפי
האו"מ ושקל את האפשרות
להטותה לעבר יוגוסלביה
ע"מ לפצל את המטען לשלוש
אוניות קטנות יותר.
לביצוע
מבצע מעין זה צריך קשר תקין,
אך בשלב זה 'הדרומית' הפליגה
ב'דממת אלחוט' בלתי-מתוכננת
ולא ניתן היה לתקשר אתה.
ב-1 בספטמבר הבריק שאול לכל
תחנות 'המוסד': "חרדים מאד
לגורל 'הדרומית'. אם תצליחו
להתקשר אתה יש לכוונה בהחלט
ל'יורם' [יוגוסלביה]... על
התותחים שיועמסו שם להיות
שלמים ומוכנים לפעולה...
אם לא יהיה קשר נוציא מטוסים
לחפשה בים וכשנגלה נשלח
כלים [כלי שייט] לפוגשה. זכרו
שהתותחים דרושים בהחלט לפעולה מהירה בחודש זה...".
הקשר עם 'דרומית' חודש רק
עם הגעתה למעגן תל-אביב
ב-8 בספטמבר 1948, בעיצומה של
ההפוגה השניה.
התותחים המיושנים שהביאה,
שזכו בצה"ל
לכינוי החיבה "קוקרצ'ה" בגלל
מוצאם המקסיקני,
הוצאו במהרה
מהשרות לאחר שנימצאו
לא יעילים ובגלל
שהתחמושת שהגיעה אתם,
שהייתה אף היא מיושנת מאד, גרמה לתאונות.
בסיום פריקת הרכש הוחכרה
'דרומית' ל'מוסד לעליה'.
בנמל נאפולי היא הוסבה
להובלת עולים.
במהלך העבודה
היא נקראה לחלץ את אנית הרכש
'שיעו' שנקלעה למצוקה
בלב ים לא הרחק מהנמל.
בחודשי נובמבר-דצמבר 1948,
עדיין בפיקודו של רב חובל אוקו,
היא ערכה שתי הפלגות עם
עולים מיוגוסלביה -7,737 איש,
שרבים מהם היו אנשי גח"ל
(ראה סיפורו של
יהושע בר לב על המסע
השני מיוגוסלביה).
בתחילת 1949 היא סיימה תעסוקה
זו וחזרה להובלת משא.
בינואר 1950 הוחלף הדגל הפנמי
בישראלי והיא צורפה לצי
הסוחר הישראלי בשם הכינוי
שלה, 'דרומית', מס' רישום א/ק – 33,
נמל הבית- חיפה, בבעלות
'אוניות וספינות'/'צים'.
ב-1962 היא נמחקה מהרישום
הישראלי ונמכרה לגריטה.
[רשם: צבי בן-צור]

הרפתקאות הספינה
'אידליה' במסע הברחת נשק מארה"ב
למקסיקו בדרכו לארץ
|

סיפור ה'דרומית' (קפלוס) בהרחבה
|
מתנדבי חו"ל על
סיפון ה'דרומית'
דיווח עיתונאי על החנינה שהוענקה להאנק גרינשפן
"היריה האחרונה"
בפרשיות הברחת
הנשק לישראל מארה"ב במלחמת
העצמאות
"נורתה" מן הסתם בסוף 2008 כאשר
הנשיא היוצא בוש חנן את
צ'ארלס ווינטרס, שהורשע אף
הוא על עבירות דומות לאלו
שבהן הורשע האנק גרינשפן
(ולרוע מזלו אף ישב בכלא).
להלן אחת מהידיעות שפורסמו בנושא בתקשורת האמריקאית:
WASHINGTON, Dec. 23, 2008 – Before leaving for the holidays, President Bush on Tuesday ... granted 19 pardons,
including one to a man who helped the Jewish resistance in the 1940s.
Included in the latest list is Charles Winters, who is considered a hero in Israel.
Winters, who died in the 1980s in Florida, was in the airplane business after World War II. He bought up former military cargo planes and used them to transport
fruit and other products. He later started helping his Jewish friends who were shipping arms to Jews trying to found their own state in the Middle East.
Winters, a Protestant from Boston, could fly his planes in and out of the region without interference from authorities. In 1948, three of his planes left Miami,
picked up weapons in Azores and Czechoslovakia and then left the planes and arms in Palestine.
Winters was convicted of violating the Neutrality Act, fined $5,000 and sentenced to serve 18 months in prison. The act is designed to ensure that financial
assistance and arms are not provided to parties in foreign conflicts where the U.S. has not taken sides.
Two others, Herman Greenspun and Al Schwimmer, also were convicted of violating the act, but they did not serve time. President Kennedy pardoned Greenspun in 1961.
President Clinton pardoned Schwimmer in 2000.
Reginald Brown, an attorney who worked on the Winters pardon, said Bush's pardon "rights a historical wrong and honors Charlie's belief that the creation of the
Jewish state was a moral imperative of his time. ... Charlie Winters helped shape human history for the better."
Film director Steven Spielberg wrote a letter to Bush appealing for a pardon for Winters.
"There are probably many unsung heroes of America and of Israel, but Charlie Winters is surely one of them," wrote the director of "Schindler's List" and
other Oscar-winning movies. "While a pardon cannot make Charlie Winters whole, and regrettably he did not live to see it, it would be a fitting tribute to
his memory and a great blessing to his family if this pardon is granted."
|
|
|