ב-17 במרץ 1948 פורסם צו הקמת
'השירות הימי' - הכח הקרבי
הימי של המדינה שבדרך.
הצו קבע שעל השירות להתבסס
בשורה הראשונה על היחידות
הימיות של הפלמ"ח אותן יש
להעביר מרשות הפלמ"ח לרשות
המטה הכללי. יישום הצו נתקל
במכשולים שונים שהמרכזי
שבהם היה הפניית למעלה
ממחצית אנשי הפלי"ם
לקרב על ירושלים במסגרת
"כח נחשון".
בשלב זה החל הגיוס הרחב
של יורדי ים לשירות הימי,
ועם הצטרפותם של הלוחמים
במבצע 'נחשון' עם סיום המבצע
היוו יוצאי הפלי"ם את
רוב המגויסים.
פלוגת נמל חיפה השתתפה
בקרב לשחרור העיר התחתית ב-23
באפריל 1948 ואז צורפו אנשיה
לשירות הימי והיוו את
גרעין בסיס חיפה.
עם הכרזת המדינה קיבל
השירות הימי את כלי השייט
הקרביים שלו ממאגר ספינות
המעפילים לשעבר
("צי הצללים") - הקורבטות
'ווג'ווד'
ו'הגנה' ושוברת הקרח
לשעבר 'א-16 אילת' (היא
'מדינת היהודים').
כמו כן צורפו לשירות הימי
שתי יחידות שצמחו
מ'החוליה' של הפלי"ם -
הצוללנים ('יחידת החבלנים -
קיסריה', צירוף של אנשי פלי"ם
שכינו עצמם 'יחידת המתאבדים
של אסקימו'
ואחרים)
בפיקודו של
יוסלה דרור,
וסירות הנפץ בפיקודו של
יוחאי בן-נון.
הן אוחדו ב-1 בינואר 1950 במסגרת
'שייטת 13', היא 'הקומנדו הימי'
(מקור המספר 13 הוא במסורת
הפלי"ם להרים
כוסית כל 13 בחודש).
לציון מיוחד בתהליך
הקמת חיל הים ראויים
אנשי מח"ל
בעלי רקע ימי שהתגיסו
לחיל ותרמו לו רבות מניסיונם
המקצועי, ובראשם
פאול שולמן (שאול בן צבי)
שהיה למעשה מפקדו
הראשון של חיל הים
[הערת מערכת].
[רשם: צבי בן-צור]
מ"צי הצללים" לצי העברי
מהחוליה אל שייטת 13
הזקן והים - מעורבותו של בן-גוריון בהקמת חיל הים
[בכתבה גם על התקופה הקצרה בה שירת שמעון פרס בתפקיד ראש שירותי חיל הים]
מהפלי"ם לשירות הימי
'דרום אפריקה' והקורבטות ק-18 וק-20 נוטלות חלק במבצע לסיכול רכש ערבי במלחמת העצמאות
ראיון עם פאול שולמן - המפקד הראשון של חיל-הים
'המיוחדת' – קו 'חיפה-פמגוסטה'
סירות הנפץ: טיבוע 'אל אמיר פארוק'
יוסקה אלמוג מספר על ראשית חיל הים
הפעילות המצרית הימית הראשונה במלחמת העצמאות: הפגזת קיסריה - שדות ים