במסגרת הכוחות של בעלות
הברית שפלשו לאיטליה בשנת 1943,
הגיעו מצפון אפריקה גם יחידות תובלה
ושירותים ממגויסי היישוב
היהודי בא"י לצבא הבריטי.
בשלהי שנת 1944 הגיעה לאיטליה גם
הבריגאדה היהודית (החי"ל).
אנשי יחידות אלה יצרו את
הקשר הראשון עם הפליטים
היהודים ניצולי השואה
באיטליה והקימו עבורם מחנות,
מטבחים ומחסני הלבשה.
בין כל העוסקים במלאכה
התבלטה במיוחד יחידת
תובלה 462 שהתמקמה לאחר כיבוש
איטליה במילנו.
מאנשי היחידה התגבשה במהלך
שנת 1944 ותחילת 1945 קבוצה אשר
כונתה 'החבורה',
שנטלה על עצמה לעסוק בהובלת
הפליטים ובאיסוף
הובלה ואיחסון ציוד עבורם.
עם הגעתו לאיטליה
של יהודה ארזי לרכז את נושא
ההעפלה, הוא מצא בקבוצת
'החבורה' מסגרת אידאלית
לתמיכה בפעילותו.
בראש 'החבורה' עמדו
ישראל ליברטובסקי,
שלהבת פריאר
ומאיר דוידזון.
אנשי החבורה התמחו בפעילות
שזכתה לכינוי T.T.G (ר"ת של "טלחאס טיזי
גשפטים" - "עסקי שק בתחת" בתרגום לעברית) - זיוף מסמכים
והשגת מזון, דלק וציוד בדרכים
לא חוקיות (קרי גניבה מהצבא
הבריטי והאמריקאי).
הם השתמשו במשאיות של הצבא
הבריטי על מנת להוביל
פליטים וציוד, לעיתים
תוך שימוש במסמכים מזויפים
של יחידות פיקטיביות.
פרק נוסף ובעל משמעות חשובה
של אנשי 'החבורה' - איסוף נשק
ותחמושת ממקורות שונים,
הובלתם למג'נטה הסמוכה
למילנו, שם נארזו ונשלחו
בדרך לא דרך ארצה.
אנשי הפלי"ם שהגיעו לאיטליה
לעסוק בעליה ב' מצאו עם בואם
תשתית לוגיסטית איתנה
לפעילותם - 'החבורה'.
