|
"תקופת הזוהר" של ההעפלה
מסיום מלה"ע ועד הקמת המדינה -
תקופת פעולתו ותרומתו של
הפלי"ם למפעל - עומדת במרכזו
של אתרנו.
יחד עם זאת חשוב לזכור כי
ההעפלה התחילה כ-10 שנים לפני
שהפלי"ם הוקם, ומצאנו לנכון
להקדיש גל זה לסיקור בסיסי
של פעילות ההעפלה עד לסיום מלה"ע,
על מנת שתמונת המפעל תהיה
שלמה.
את ההעפלה המאורגנת בתקופה
שלפני סיום מלה"ע, בה נטלו חלק כ-45,000 מעפילים, נהוג
לחלק ל – 2 תקופות:
1. התקופה הראשונה 1934 -1939 תקופה
זו מתחילה עם התבססותו
של השלטון הנאצי בגרמניה
וממשיכה עד פרוץ מלה"ע.
המארגנים היו
בעיקר מהתנועה הרוויזיוניסטית (במסגרת שנקראה 'אף על פי')
ומתנועת החלוץ וארגון ההגנה
('המוסד לעליה ב' החל מ-1939).
להם התווספו אנשים פרטיים וגופים אחרים שארגנו מספר לא מבוטל של הפלגות
(11 ספינות מתוך 47).
השנה שקדמה
לפרוץ המלחמה הייתה שנת
שיא - רוב רובן של אניות
התקופה הראשונה הפליגו בשנה
זאת.
2. התקופה השנייה 1939 - 1944 ימי
מלחמת העולם השנייה והשואה -
במאי 1939 פרסמה ממשלת המנדט
את ה"ספר לבן" השלישי של
מקדונלד ובו חוקים הקובעים
כי בתוך חמש שנים תורשה
עלייתם של 75,000 יהודים
(מספר זעום לנוכח המתרחש
באירופה) והמשך העלייה
יותנה בהסכמת הערבים.
וכך על אף השואה המתחוללת
המשיכו הבריטים בהסגר על
ארץ ישראל. כל הזרמים
הציוניים בארץ ובגולה נרתמו
למאבק ההעפלה.
אולם יש לזכור
כי בתקופת מלחמה קשה לארגן
אוניות לכן תקופה זאת
מתאפיינת במעט אוניות ובמספר
אסונות כבדים (טביעת 216
מעפילים על ה'פטריה', 202 מעפילי
'סלבדור', 769 מעפילי 'סטרומה'
ו-396 מעפילי 'מפקורה').
רבות מאניות התקופה השניה עשו
דרכן מרומניה/בולגריה
לאיסטנבול, לאחר שב-1943 נודע
למוסד לעליה ב'
שממשלת בריטניה קיבלה החלטה
סודית לפיה יהודים אשר יגיעו
לטורקיה יוכלו להמשיך ולהגיע
לארץ.
הפעילות האינטנסיבית של
התנועה הרביזיוניסטית בהעפלה
בתקופה שלפני מלה"ע (אניות 'אף
על פי') עומדת בניגוד מענין להחלטת
התנועה לא לחדש את
הפעילות לאחר מלה"ע
ולהשאיר את
הטיפול בנושא בידי ה'מוסד
לעליה ב' וההגנה (הקש כאן
לכתבה המתיחסת לנושא).
במסגרת הפעילות שלפני מלה"ע ראוי
גם להזכיר שבשנת 1934 הקימה
תנועת 'ביתר' מרכז להדרכה
ימית באיטליה, במסגרת בית
הספר הימי האיטלקי בצ'יוויטבקיה.
מרכז זה פעל להכשרת צעירים
יהודיים לעבודה ימית ולרשותו
עמדה ספינת אימונים בשם 'שרה א'.
שלשה מחזורים סיימו בית ספר זה
בטרם נסגר ב-1938 עקב הצטרפות איטליה
למחנה הנאצי. חלק לא קטן
מהבוגרים פעלו והעפילו
באניות 'אף על פי'.
[רשם: צבי בן-צור]
תאורי ההפלגות ערב ובמהלך מלה"ע (*)
|
תאורי ההפלגות עד למלה"ע (*)
|
רשימת ההפלגות עד לסיום מלה"ע בסדר כרונולוגי (*)
|
פרשת הספינה 'לילי'
(בתמונה:
חללי הפרשה גרשון ובנימין ז"ל)
|
משה דפני (הסיילור) מספר
על אסון האניה 'פטריה' |
סיפור הספינה 'ארטמיסיה' |
פרשת קלאדובו-שאבץ
וספינת
המעפילים 'דאריין'
[הערת מערכת]
|
(*) החומר מוצג באדיבות
עמותת חיל הים
ומוזיאון ההעפלה וחה"י, עם
תודות מיוחדות לחברנו משם
ניר מאור.
הכנסנו תיקונים קלים פה ושם עפ"י הערות שקיבלנו ממבקרים באתר ושהתבררו כמוצדקות.
בספר 'דרך בים' מאת דליה עופר
(עמ' 476) מוזכרות מספר אניות/הפלגות
נוספות שמסיבה זאת או אחרת
אינן מופיעות ברשימת
ההפלגות של המוזיאון:
1. 'אויקסון', מרץ 42' - 11 מעפילים
מרומניה לקפריסין
(בהפלגה זאת נמלטו בעל היאכטה רוברט אברמוביץ-אדם עם אשתו וחבריו. חמש שנים לאחר מכן רוברט היה זה
שהוביל את אהוד אבריאל לצ'כיה ופתח בפניו, חינם אין כסף, את שערי
הנשק הציכי - ראה
סיפורה של ספינת הרכש 'נורה').
2. 'דור די-והאל', אפר' 42' - 20 מעפילים מרומניה לקפריסין
3. 'מירציאה', מאי 42' - 40 מעפילים מרומניה
4. 'דורה', אוג' 42' - מרומניה
5. 'בלה צ'יטה', אפר' 44' - 273 מעפילים מרומניה
לרשימה יש גם להוסיף את הספינה 'לילי' שבאוג' 43' העבירה 30 מעפילים מתורכיה לקפריסין וטובעה מיד לאחר מכן (ראה סיפורה בגל זה).
|
|
