|
ספינת המעפילים 'יחיעם'
נקראה על שם שיירת הלוחמים
שנזעקה במרץ 1948 להגן על
קיבוץ יחיעם בגליל המערבי,
הותקפה מהמארב בדרכה וסבלה אבדות כבדות
במיוחד - 47 מתוך 90 לוחמי השיירה מצאו את מותם בקרב
(אסון שיירת יחיעם סימן את סופה של
שיטת השיירות הכושלת והמעבר
לאיסטרטגית התקפה
וכיבוש כדוגמאת מבצע 'נחשון').
מפקד הספינה היה אלי
זוהר והמלווים הנוספים
היו חיים סנש, עמנואל קצב,
וה'גדעונית' חנה סירני.
הספינה הפליגה ב- 10 במרץ 1948
מפורמיה שבמפרץ גאטה (Gaeta),
איטליה, עם 256 מעפילים בלבד,
מאחר שהוטל עליה לקלוט את
מעפיליה של הספינה 'תמר' (שם מנהלתי; אותה ספינה שמאוחר יותר ביצעה את הפלגת המעפילים נושאית השם
'נחשון-הקסטל') בה אירעה תקלה
טכנית בלב ים. הספינות
נפגשו ב- 12 במרץ ליד האי מונטה
כריסטו, ול'יחיעם' עלו 530
מעפילים נוספים. עם 786 מעפילים
על סיפונה המשיכה 'יחיעם'
בהפלגתה לארץ, במסע רצוף
תקלות טכניות שכלל אף
תקופות מעצר קצרות בידי הצי
האיטלקי ומשמר החופים
היווני.
הספינה התגלתה ב- 28 במארץ
בידי מטוס סיור בריטי.
כעבור שעות אחדות החלה ללות
אותה משחתת בריטית, שאילצה
אותה לשנות את נתיב ההפלגה
מתל-אביב לחיפה. למחרת השכם
בבוקר השתלטו הבריטים על
הספינה, הביאו אותה לנמל
חיפה, וגירשו את המעפילים,
שחלקם אף הורד באלונקות עקב
תשישות, לקפריסין.
[רשם: צבי בן-צור]
ספינת המעפילים 'יחיעם'
אנדרטת שיירת יחיעם, דרומית לצומת כברי
|
|
