|
הספינה הוכנה לקראת הפלגתה
לארץ בנמל פורטו ונרה
שבאיטליה. היא הפליגה ב- 7
באפריל 1947, עם 622 מעפילים על
סיפונה, מנמל בוליאסקו
שליד גינואה באיטליה.
האחראי להעלאת המעפילים
היה אליעזר טל. ב- 17 באפריל
הועברו ל'שאר ישוב' בלב ים 151
מעפילים נוספים מספינת
העזר 'אלברטינה' של המוסד
לעליה ב'.
מפקד 'שאר ישוב' היה
מנחם כהן ("צ'רציל"), המלווים
הנוספים היו דוד בן-חורין
(שפיקד על 'אלברטינה' עד למפגש
ועבר ל'שאר ישוב'), יצחק לנדאור
(שעבר מ'שאר ישוב' ל'אלברטינה'
והחזיר אותה לאיטליה)
וה'גדעוני' עובד שדה.
צוות הספינה כלל 11 איטלקים.
הספינה הייתה אמורה להעביר
את מעפיליה באזור החוף
התורכי לאוניית המעפילים
'תיאודור הרצל'. עקב תקלות
קשר ב'תיאודור הרצל' נזנחה
התוכנית.
ב- 21 באפריל זיהה מטוס סיור
בריטי את הספינה. בהמשך
נצמדו לאונייה ארבע משחתות
בריטיות, שדרשו ממנה להפליג
לכיוון חיפה. ב-23 באפריל
הצטרפו שתי משחתות נוספות
והתחולל קרב השתלטות.
המעפילים הוכנו להתנגדות
והבריטים נאלצו להפעיל
סילוני מים וגז מדמיע.
בתום העימות נגררה הספינה
לנמל חיפה והמעפילים גורשו
לקפריסין. המלווים הסתתרו
ב"סליק" ע"ג הספינה וחולצו
למחרת בעזרת פועל ניקיון
של חברת 'העוגן' (סולל בונה).
[רשם: צבי בן-צור]
עדותו של מנחם כהן ("צ'רצ'יל") - מפקד הספינה 'שאר ישוב'
[הערת מערכת]
|
'שאר ישוב' נגררת לנמל חיפה לאחר תפיסתה
|
|
