|
'המעפיל האלמוני' נקראה
על שם המעפיל הרברט לזר ז"ל
שנהרג כשבוע לפני הגעת
הספינה לחיפה בעת ההתנגדות
לבריטים ע"ג הספינה
'לנגב'.
הרברט לזר כונה
"המעפיל האלמוני" בהודעת
היישוב על נפילתו ומועד
הלוויתו מכיוון שבעת
הפירסום שמו עדין לא היה
ידוע. השם ניתן לספינה רק
ביום האחרון להפלגתה, לפני
כן נשאה את השם 'הגנה חירות'
שהוחלף בנימוק שהוא רומז
על שת"פ בין ה'הגנה' והאצ"ל
(האצ"ל עשה שימוש נרחב במילה
"חירות" בפרסומיו ובמינשריו).
האניה נרכשה בשוודיה, שם תחת
השם הרשום San Miguel פעלה כאונית
נוסעים.
ב- 31 בדצמבר 1946 היא הפליגה
משוודיה למרסיי, ללא
מעפילים, מלווה ע"י
יוס'לה דרור, מפקד
הספינה, ו'הגדעוני' ראובן
אורן. שני קוריוזים הקשורים
להפלגה זאת: (א) עם הספינה
הפליגה גם ספינה אחות בשם San Bazil,
בפיקודו של ורנר סלומון ו'הגדעוני' שלמה-'הנזי' רוזן,
שלרוע המזל עלתה על שירטון
בים הבלטי ועקב כך לא נטלה
בסופו של דבר חלק במפעל
ההעפלה; (ב) לפני היציאה משוודיה
עגנה ליד הספינה מיפרשיית
אימונים של הצי הפולני;
הקדט אדוארד וישנבסקי
ערק ממנה, קפץ למים, שחה
לספינה ודה פקטו צורף
לצוותה (לימים שינה אדוארד
את שם משפחתו לשרון והיה
מפקד פריגטה בחיל הים).
עבודות הכנתה התחילו
בשוודיה והסתיימו במרסיי.
לקראת הפלגתה ממרסיי לארץ
הצטרף שאול ביבר
כמלווה נוסף.
הספינה הפליגה מנמל סט
שבצרפת ב- 3 בפברואר כשעל
סיפונה 794 מעפילים.
בין המעפילים הייתה גם
קבוצה של בני נוער ממרוקו.
ההפלגה עברה ללא קשיים
מיוחדים.
ב-14 לפברואר גילה מטוס סיור
בריטי את הספינה.
ב- 15 בפברואר הספינה יורטה
ע"י שתי משחתות בריטיות
ולמחרת השתלטו עליה הבריטים.
ההשתלטות לוותה בעימות קצר
אך אלים שבמהלכו עשו הבריטים
שימוש בפצצות גז ובסילוני
מים, ומספר מעפילים ניפצעו.
הבריטים גררו את הספינה
לנמל חיפה וגירשו את
המעפילים לקפריסין.
מספר מעפילים ואיתם
ה'גידעוני' ראובן אורן
הצליחו להתחמק מהגירוש ע"י
הסתתרות בסליק שהוכן בספינה
מבעוד מועד.
[רשם: צבי בן-צור]
הספינה 'המעפיל האלמוני'
|
|
