|
הספינה יצאה מבנדול שבצרפת
ב- 22 בנובמבר 1947 (שבוע לפני ההצבעה
באו"ם), כשעל סיפונה 123 מעפילים.
מפקד הספינה היה שלום
דוליצקי, מלווה נוסף היה
יוסף שחר ("טוסקה"), וה'גדעונים'
היו מרגה גורן
ובני גפן (שעבר אליה
מ'החלוץ').
להפלגה הצטרפו גם ארבעה
פעילי עליה ב' יוצאי
ארגנטינה שהתגיסו לפלי"ם
בצרפת (ראה עדותו של
ברוך גלקין).
הספינה הפליגה
לקורסיקה ושם נפגשה עם
הספינה 'החלוץ' שהעבירה
אליה 44 בני נוער אותם אספה
בניסיון העפלה שהשתבש
מאזור העיר אלג'יר. לאחר המפגש המשיכה ארצה.
בקירבת פורט סעיד נתקלה
'הפורצים' במשחתת בריטית,
שלא זיהתה את ייעודה
והסתלקה.
היא המשיכה בתנועתה צפונה
והגיעה ב- 4 בדצמבר בטרם שחר
לנקודת ההורדה ליד שפך
הירקון שבתל-אביב.
סירות של
אגודת 'הפועל' כבר המתינו
במקום ותוך זמן קצר הסתיימה
הורדת המעפילים והם פוזרו
לבתים בתל-אביב.
המלווים קיבלו הוראה לחזור
עם הספינה לאירופה אבל רב
החובל הצרפתי התנגד לקחת
אותם והפליג
בלעדיהם בטענה שעליו
להכנס לנמל בלבנון לצורך
תידלוק ואין הוא יכול
להסתכן בנוכחות חסרי
אישורים על הספינה.
הבריטים, שלא
ידעו על הגעת הספינה, לא
נכחו בשטח. מאמציהם של
המארגנים לשמור על החשאיות
סוכלו בידי העיתונות העברית
שפרסמה למחרת היום אודות
ההצלחה. הבריטים בתגובה
קיזזו 167 אשרות עלייה מהמכסה
החודשית.
[רשם: צבי בן-צור]
|
|
שלום דוליצקי - מפקד 'הפורצים'
ומלווה בספינות
