|
האניה נבנתה במקור לשימוש
במשמר החופים של ארה"ב, תחת
השם Paducha.
מפקד האוניה היה
מרדכי (מוקה) לימון.
מלווה נוסף היה חיים
וינשלבוים (רימון).
ה'גדעונים' היו מנחם קלר
ובנימין קלברש. רב החובל של האניה היה
רודי פצ'רט ז"ל - אמריקאי לא יהודי
שראה שליחות בהתגיסותו
לעזרת מפעל ההעפלה.
היא יצאה מנמל בורגס
בבולגריה ב-28 בספטמבר 1947, כשעל
סיפונה 1,388 מעפילים, וזאת למרות
מכשולים וקשיים שהציבו
הבריטים טרם ההפלגה.
'גאולה' והאניה 'מדינת
היהודים' שתיהן מהאניות "האמריקאיות" של המוסד לעליה ב' עם צוות שרובו מתנדבים יהודיים מצפון אמריקה יצאו באותו יום מהנמל ועשו את דרכן בקרבה אחת לשניה עד אזור רודוס. כבר בצאתן ממיצר הדרדנלים לוו ע"י הצי הבריטי. התוכנית המקורית הייתה להעביר את מעפילי 'גאולה' ל'מדינת היהודים' הגדולה שבין השתיים מול חופי הארץ. התוכנית ננטשה בשל הצפיפות הרבה ב'מדינת היהודים' ונתיבי שתי האניות פוצלו. 'גאולה' המשיכה לכיוון חיפה ו'מדינת היהודים' לכיוון ת"א.
ב- 2 באוקטובר השתלטו הבריטים
על 'גאולה' וגררוה לחיפה.
במקביל השתלטו הבריטים על
'מדינת היהודים' ואף היא נגררה לחיפה. רוב המעפילים גורשו לקפריסין וכמה עשרות לעתלית.
מוקה לימון התחמק מהגירוש
לקפריסין בדרך מקורית על ידי קפיצה למים מאנית הגירוש ושחיה בת מספר שעות לחוף הקריות.
[רשם: צבי בן-צור]
סיפורו של מפקד הספינה מוקה לימון
(מתוך סיפרו של מירון צור על מוקה
לימון בהוצאת ספרית מעריב)
|
סיפור הספינה בתקופת הכנתה
עפ"י יומן המבצעים של המוסד
לעליה ב' בצרפת
|
חיילים בריטיים על סיפון האניה
'גאולה'
|
רב החובל של האניה רודי פצ'רט ז"ל
|
|
|
