|
'בונים ולוחמים' הפליגה מנמל
באקאר ביוגוסלביה ב- 18
בפברואר 1948, כשעליה 1,002 מעפילים.
מפקדה היה משה
רבינוביץ.
מלווה נוסף היה פנחס
(פינקו) דפני. ה'גדעוני' היה
שמשון לוטן
[הערת מערכת].
מטוס סיור בריטי גילה את
האונייה ב- 28 בפברואר מול
חוף ניצנים, ומאוחר יותר
קרבה אליה משחתת בריטית.
כעבור שעות אחדות הקיפו
אותה חמש משחתות בריטיות
שליוו אותה לנמל חיפה. לא
הייתה התנגדות לבריטים
בהתאם למדיניות הכללית
שאומצה עם התקרבות המנדט
הבריטי לסיומו. למחרת הועלו
המעפילים על שתי אוניות
גירוש ונילקחו למעצר
בקפריסין.
הייתה זאת הפלגת מעפילים
שניה עבור אותה הספינה,
ששמה המקורי היה Rondine.
בהפלגתה הראשונה בראשית 1946
נשאה את השם 'אנצו סירני'.
ההפלגה השניה שלה התאפשרה
לאחר שהבריטים שיחררו את
הספינה בה החזיקו כשנה וחצי
(ראה פרטים על שיחרור הספינה והפלגתה חזרה לאיטליה תחת תאור הפלגת 'אנצו סירני').
[רשם: צבי בן-צור]
משה רבינוביץ, פעיל מרכזי בפרשת לה-ספציה ומפקדן של 'ברל כצנלסון', 'פלמ"ח' ו'בונים ולוחמים'
הספינה 'בונים ולוחמים'
|
|
