|
בשלהי 1945 רכש יהודה
ארזי, הממונה על שלוחת 'המוסד
לעליה ב' באיטליה, באמצעות
'איש קש' יהודי בשם פינטר,
ספינה חדישה שנבנתה ב-1945 בשם Rondine,
בעלת הנתונים הבאים: גוף
עשוי עץ, תפוסה 410 טון ברוטו,
מנוע דיזל 300 כ"ס שהפיק מהירות
של כ-7.5 קשרים.
הספינה הפליגה ב- 7.1.1946 ממעגן
דייגים קטן בשם ואדו ליגורה
שליד סבונה, איטליה, כשעל
סיפונה 908 מעפילים מספר שיא
בהשוואה לספינות אחרות
מאותה תקופה.
בין המעפילים הייתה קבוצה של 'ילדי סרבינו' (יתומים ניצולי
שואה שחסו במוסד
בכפר סלבינו שהוקם על ידי
אנשי היחידות העבריות בצבא
הבריטי).
המלווים היו
זלמן פרח, מפקד הספינה,
גד לסקר, והגדעוני
גרשון עציון. הספינה
הפליגה תחת השם המבצעי 'אנצו
סרני', לזכרו של החלוץ
והלוחם הידוע
שהוצנח לאיטליה ב-1944,
נתפס עונה ונרצח במחנה
דכאו (אשתו עדה - בכירה במוסד לעליה ב' ומאוחר יותר מחליפתו של יהודה ארזי כממונה על שלוחת המוסד באיטליה - הייתה מעורבת ברכישת הספינה).
ב- 17.1.1946 היא נתפשה ע"י הצי הבריטי -
שהוזעק לעזרת ממשלת המנדט
לאחר שכל שמונת הספינות
שקדמו לה הצליחו להוריד את
מעפיליהן - ומעפיליה נעצרו
במחנה המעצר בעתלית. היתה
זו התפישה הראשונה שנעשתה
מחוץ למים הטריטוריאליים
וע"כ החליט 'המוסד לעליה ב'
לתבוע את ממשלת המנדט
באמצעות "בעל" הספינה. בתום
דיונים ממושכים הוחזרה
הספינה לבעליה, וביוני 1947 היא
הושטה חזרה לאיטליה ע"י צוות
שהורכב מימאי הפלי"ם (למעט
רב-חובל ומכונאי ראשי).
תגובה נוספת של היישוב
לתפישת הספינה הייתה
פעולת פיצוץ
הראדאר הבריטי בכרמל הצרפתי
בפברואר 1946.
ב-1948 הספינה ערכה שלוש הפלגות
נוספות, אחת בפברואר עם
מעפילים, תחת השם המבצעי
'בונים ולוחמים', ושתיים
לאחר הכרזת העצמאות עם
עולים (עליית גח"ל) ובסוף השנה היא נמכרה באיטליה.
[רשם: צבי בן-צור]

פיני אשוח מספר על החזרת הספינה לאיטליה |

גבי וייס מספר על החזרת הספינה לאיטליה |

מפקד הספינה זלמן פרח מספר
|
|
|