|
הספינה יצאה ב- 5 בנובמבר 1947
מחוף במפרץ בנדול, צרפת,
עם 182 מעפילים על סיפונה.
היא הייתה הספינה הראשונה שיצאה
מצרפת לאחר
'אקסודוס',
ומאחר וכבר לא ניתן היה
להוציא למעפילים "ויזות"
למדינה כלשהיא בדרום
אמריקה, הם נאלצו לעלות
לספינה בחשאי במבצע לילי
תוך שימוש בסירות גומי
שהעבירו אותם מהחוף לספינה.
על פי התכנית המקורית הייתה
הספינה אמורה לפגוש את
ספינת המעפילים
'קדימה' (שיצאה באותו יום
מפלסטרינה, איטליה,
עם 794 מעפילים) קרוב לחופי הארץ,
להעביר אליה את מעפיליה
ולשוב על עקבותיה, כפי
שעשתה פעמים אחדות בעבר
תחת השם 'אלברטינה' ובהתאם
לשיטה שפיתח המוסד לעליה ב'
של שילוב שתי ספינות
בהפלגות מעפילים.
מפקד הספינה היה
יאיר ברקר, וה'גדעונים' -
בתיה ומאיר ריינס.
ב-15 בנובמבר התקרבה הספינה
לחוף הלבנוני. רק בשלב זה
הצליחו ה'גדעונים' להתגבר
על בעיות קשר ולדווח על
מקום הימצאם. באותה שעה
הפרידו רק כמה עשרות מיילים
בין 'קדימה' לבין 'עליה', אולם
תוכנית ההעברה של המעפילים
השתבשה לאחר ש'קדימה' יורטה
על-ידי הבריטים עוד בטרם
תואם המפגש.
בשלב זה ניתנו לספינה השם
המבצעי 'עליה' וההוראה לנסות
ולפרוץ את הסגר בחוף נהריה.
מטוסי סיור ומשחתות בריטיות
נעו באזור, אולם לא זיהו אותה
כספינת מעפילים. עם שחר ה- 16
בנובמבר היא "עלתה" על החוף
בנהריה, המעפילים ירדו
במהירות, הועלו על
אוטובוסים ופוזרו ביישובי
הסביבה.
הערה: בתחילת דרכה של
הספינה בשירות המוסד
לעליה ב' היא ביצעה את
הפלגות המעפילים לארץ
'פטר א' ו'פטר ב'.
[רשם: צבי בן-צור]
ספינת המעפילים 'עליה'
הספינה 'אלברטינה' (היא 'פייטרו', 'פטר' ו'עליה')
|
|
