|
בסיום מלה"ע הופנתה תשומת
הלב המיידית של מוסדות
הישוב, באמצעות 'המוסד
לעליה ב' (שנעזר רבות לצורך
הענין באנשי היחידות
הבריטיות הא"י שהגיעו עם
הצבא הבריטי לאירופה), להצלת
ילדים יהודים, ברובם יתומים,
ששוחררו זה עתה ממחנות ריכוז
או מצאו מפלט במוסדות-דת/משפחות
נוצריים וכיו"ב. עוד לפני
שמפעל ההעפלה – 'עליה ב' - החל את
פעילותו ('דלין', הספינה
הראשונה, הגיעה ב-28 באוגוסט 1945),
הופעל לחץ על שלטונות
הכיבוש, האמריקאים, הצרפתים
ואף האנגלים לאפשר לילדים
אלו להיכנס ארצה באופן חוקי
ואף לספק את כלי השייט
הנדרשים - שהועסקו באותה עת
בהחזרת חיילים שעמדו
להשתחרר לארצותיהם - למטרה
הומנית זו.
לעורכי האתר לא ידוע אם
הבריטים אפשרו עליה זאת ע"י
הנפקת סרטיפיקטים מיוחדים
או שמספר העולים נוכה ממכסת
1500 הסרטיפיקאטים לחודש
שהבריטים הנפיקו במסגרת
מדיניותם נגד עלית יהודים
(כידוע שוחררו מעפילים
ממחנות המעצר כנגד מכסה זאת).
ידועות לעורכי האתר ההפלגות
הבאות:
- האניה 'ניאסה' הגיעה מספרד לחיפה עם עולים פליטים בעצם ימי מלה"ע בתחילת פברואר 1944.
- האניה 'סטפן באטורי' הגיעה ב-1
ביוני 1944 לאלכסנדריה ובה
קבוצה של מעפילי 'פנצ'ו'
(ניצולי הספינה 'פנצ'ו', שטבעה
באוקטובר 1940 והועברו למחנה
מעצר באיטליה. ראה ספרו של
יהושע הלוי, 'הביתה – ארבע שנים
בדרך לציון').
- האניה 'מטרואה' הגיעה פעמיים,
ב-18 ביולי ו-3 בספטמבר 1945. בהפלגתה
הראשונה הביאה את 'נערי
בוכנוואלד' – קבוצה גדולה של כ-1000
יתומים ניצולי המחנה.
- האניה 'אמפייר פטרול' הגיעה
ב-8 באוגוסט 1945 עם קבוצה של 49
ילדים יוצאי יון, שנקלטו
במושב עין ורד.
למרות שאנו מונים את
הספינות 'אליהו גולומב'
ו'דב הוז' במנין ספינות
המעפילים, מעפיליהן שהגיעו
ב-13 במאי 1946 נכנסו לארץ אף הם -
לאחר המאבק הידוע בשם
"פרשת לה-ספציה" – באישור בריטי.
תרומה ניכרת לעליה ה"חוקית",
וללא ניכוי ממכסת
הסרטיפיקטים, נזקפת
ל'עליה ד' - עליה/כניסה לארץ
תוך שימוש במסמכים ודרכונים
מזויפים.
לבסוף, יש להזכיר את עלייתם
של פליטים במסווה של משוחררי
היחידות הבריטיות החוזרים
הביתה, תוך ניצול זהותם של
החיילים המשוחררים שנישארו
לפעול באירופה במשימות
ה'בריחה' ועליה ב'.
[רשם: צבי בן-צור]
ניצולי בוכנוולד
מגיעים לחיפה באניה
'מטרואה', יולי 1945
נושא הדגל הוא יהודה באום
קבוצת הילדים
יוצאי יוון שהגיעו באניה
'אמפייר פטרול', אוגוסט 1945
|
|
