|
לאחר פרסום 'הספר הלבן'
הבריטי במאי 1939, שהגביל את
מכסת העולים היהודים
שהורשו להיכנס ארצה – 75,000
בחמש שנים, 25,000 מיד והיתר 10,000
מדי שנה - הקימה ממשלת
המנדט הבריטי מחנה
בקרבת עתלית, שיועד
לשמש כמרכז מעצר של
עולים בלתי-חוקיים
שהתדפקו על שערי הארץ,
הימיים והיבשתיים.
מספר העצירים ששוחררו
מהמחנה מדי חודש הופחת
מהמכסה הנ"ל.
המחנה הופעל ע"י הבריטים עד להקמת המדינה ב-1948.
עם הגידול בשיעורי
ההעפלה בקיץ 1946 התמלא
מחנה המעצר בעתלית.
הבריטים החליטו
להתחיל ולגרש את המעפילים
למחנות מעצר בקפריסין,
כאמצעי להרתעת היישוב היהודי מהמשך
מפעל ההעפלה.
למחנות המעצר בקפריסין
גורשו כ- 51,500 מעפילים מספינות
המעפילים שנתפסו ע"י
הבריטים מול חופי הארץ בתקופה שבין
אוג' 1946 לאפר'
1948 (המספר כולל את 15,200 מעפילי 'הפאנים'
שהפליגו ישירות לקפריסין תחת
הסכם עם הבריטים).
מחנה עתלית |
מחנות קפריסין |
מעפילים במחנה המעצר בעתלית
מחנה חורף (פחונים) בקפריסין
|
|
