תנועות הנוער

תנועות הנוער הן המסגרת הגדולה ביותר בהיקפה בחינוך הבלתי פורמלי בישראל. התנועות מקיפות כמאתיים וחמישים אלף חניכים מקרב בני הנוער בישראל מכל גווני הקשת הפוליטית והחברתית בכל הארץ. שלשת התנועות החילוניות הגדולות הן הצופים העבריים, הנוער העובד והלומד והשומר הצעיר. תנועות נוער דתיות גדולות הן בני עקיבא (הציונות הדתית) ובנות בתי"ה (היהדות החרדית).

תנועות הנוער וארגוני הנוער נוצרו לרוב על רקע משברים חברתיים וסביב תרומת הנוער לפתרון המשברים. עם זאת, הם נבדלים זה מזה באופי הפתרון וכן בזיקתם הפוליטית. בישראל הן קיבלו תפקיד חשוב בעיצוב החינוך הבלתי פורמלי במדינה והחינוך בכלל, בעיקר בזכות ההיסטוריה הציונית בארץ ובאירופה, בה היוו תנועות הנוער מרכיב מרכזי של המהלכים ההיסטוריים. מרבית תנועות הנוער הפועלות כיום בארץ צמחו בארצות הגולה. לתנועות הנוער ולארגוני הנוער הציוניים תפקיד מכריע בהתיישבות, בעיקר במסגרת גרעיני נח"ל, בהיאחזויות, מושבים וקיבוצים. רוב חניכי תנועות הנוער וארגוני הנוער מגיעים מהמעמדות הבינוניים, והם תורמים תרומה משמעותית לעיצוב תרבותה של החברה הישראלית, בעיקר במסגרות ההדרכה ביישובים ושנת שרות שבה דוחים הנערים והנערות את גיוסם כדי לתרום לחברה הישראלית.

החברים בתנועות הנוער נקראים בדר"כ חניכים, והם מאורגנים בתוך קבוצות כאשר לכל קבוצה מדריך אחד או יותר. לרוב המדריך הוא נער בן השכבות הבוגרות יותר. קבוצות שונות הנמצאות באותו יישוב או שכונה מאוגדות למסגרות מקומיות הנקראות בכל מסגרת בשם אחר (סניף, שבט, מחנה, קן וכיו"ב). בפעילות של תנועות הנוער לבושים החניכים בתלבושת אחידה. תנועות רבות כמו הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר והמחנות העולים, אמצו את החולצה הכחולה, שצבעה מייצג את מעמד הפועלים. חניכי הצופים ותנועת המכבי הצעיר לובשים מדי חאקי המקושטים בעניבות העשויות מיריעת בד.

תנועות הנוער וארגוני הנוער קשורים בחלקם באופן ישיר לתנועות פוליטיות ומשמשים אותן כמכשיר גיוס והשפעה. תנועות הנוער וארגוני הנוער נחשבו לכוח דינאמי ביותר של התנועות הפוליטיות, וההשפעה ההדדית ביניהם הייתה חזקה. דוגמאות לקשרים כאלו הן הקשר בין בני עקיבא לציונות הדתית והקשרים בין תנועות "החולצה הכחולה" (בני המושבים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, המחנות העולים) לציונות הסוציאליסטית ולתנועת העבודה.

משרד החינוך עורך אומדנים של תנועות הנוער במטרה לבדוק את התאמת התנועות לקריטריונים שקובע המשרד ולבדוק את גודל התנועות. אמדן זה משפיע על התקציבים שמעניק משרד החינוך לתנועות ברמה הארצית. תקציבים נוספים ניתנים ברמה המוניציפלית.

מועצת תנועות הנוער (מת"ן) שנוסדה ב-1974 מאגדת בתוכה 16מתנועות הנוער בישראל. המועצה מהווה מקום לדיון בנושאי החינוך הבלתי פורמאלי בפרט והחברה הישראלית ככלל, ומגדירה עצמה כארגון גג לתנועות הנוער הציוניות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות ופעילותן. המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך. ביום העצמאות ה-60 למדינת ישראל הוענק פרס ישראל על מפעל חיים בגין תרומה לחברה ולמדינה למועצת תנועות הנוער כנציגת תנועות הנוער.

אוסף SOH של בולי ישראל מציג 4 בולים שהונפקו לכבודן של תנועות נוער ישראליות. עם הסיכום הזה בעברית מוצגים בול "100 שנה לתנועת הצופים העולמית" (הנפקה: 2007, עיצוב: הדר שכטר) ובול "50 שנה לתנועת הנוער העובד והלומד" (הנפקה: 1974, עיצוב: משה פרג). עם הסיכום העוקב באנגלית מוצגים בול "תנועות נוער בישראל" (הנפקה: 2001, עיצוב: רני רדזלי) ובול "100 שנה לתנועת השומר הצעיר" (הנפקה: 2013, עיצוב: מאיר אשל).

להלן תוספת פרטים על תנועות הנוער הנ"ל.


תנועת הצופים העבריים
================
הצופים העבריים היא תנועת הנוער הגדולה בישראל עם כ-80,000 חניכים - כרבע מכלל חניכי תנועות הנוער בישראל. התנועה היא א-מפלגתית. היא מושתתת על ערכי הציונות ועל עקרונות תנועת הצופים הבסיסים (ערכי הליבה: מעורבות חברתית, זהות יהודית, דמוקרטיה ורב תרבותיות) ומידות הצופה (עזרה לזולת, ערכי חברות ורעות, שוויון). התנועה היא חלק מהתאחדות הצופים והצופות בישראל שכוללת בנוסף תנועות צופים מהמגזר הדתי, הערבי, הנוצרי והדרוזי.

התנועה הוקמה בפסח שנת 1919 על ידי כמה אגודות נוער וספורט עם קשר רופף ביניהן, שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים באדן פאואל. בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי ביה"ס הריאלי בחיפה ביוזמת אחד ממוריו - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים).

ערך חשוב בתנועה הוא החינוך לשירות, שפירושו סגנון חיים בו מקדיש הפרט את מיטב מאמציו למען החברה שבה הוא פועל. זהו הבסיס ליציאת בוגרי התנועה לשנת שירות של התנדבות קהילתית. בשנים האחרונות העמידה התנועת את נושא האחריות החברתית ואת שוויון ההזדמנויות בראש סדר העדיפויות. בליווי גורמים מקצועיים מפעילה התנועה מסגרות חינוכיות המותאמות לצרכים הייחודים של ילדים ובני נוער דוגמת נוער במצבי סיכון, נוער המשתייך לקהילה האתיופית ונוער ממסגרות החינוך המיוחד.

לתנועת הצופים העבריים פעילות ענפה מחוץ לגבולות מדינת ישראל במסגרת הנהגות המכונות "צבר עולמי". הוותיקה שבהן היא "הנהגת צבר צפון-אמריקה" בה 19 שבטים הנפגשים על בסיס שבועי. מטרתה היא לטפח ציונות ואהבת הארץ בקרב יהודים ממוצא ישראלי שגרים בארצות הברית. הפעולות מתקיימות בעברית, והם עוברים קורסים וסמינרים מיוחדים בנושאי זהות ותרבות ישראלית.

בבול מופיעה קבוצת חניכי השכבה הבוגרת בתנועת הצופים, בעלי עניבות ירוקות עם שוליים לבנים, המסמלות הדרכה. על רקע השמיים הכחולים מופיעים אלמנטים מתוך סמל חגיגות מאה שנים לארגון הצופים העולמי. בשובל הבול, על רקע פעילות של מחנה צופים בחיק הטבע, מופיעים הסמל העגול של התאחדות הצופים והצופות בישראל ותג הצופים העבריים.


הנוער העובד והלומד
==============
הנוער העובד והלומד היא תנועת נוער שיסודותיה בתנועת הנוער העובד, שהוקמה ב-1924 בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו על מנת להגן על עבודתם וזכויותיהם. "הנוער העובד" התמזגה (בשנת 1959) עם התנועה המאוחדת ליצירת "הנוער העובד והלומד" (חברי תנועות אלו היוו, בתקופה שלפני קום מדינת ישראל, כמחצית מחברי ההכשרות המגויסות לפלמ"ח). לתנועה שורשים אידאולוגיים בתנועת העבודה הישראלית. תנועת הנוער העובד והלומד ותנועת הצופים העבריים הן שתי תנועות הנוער הגדולות שבישראל.

סיסמת התנועה היא "לעבודה, להגנה ולשלום - עלה והגשם". סיסמה זו מבטאת את ארבעת ערכי התנועה החשובים: ציונות, סוציאליזם, שלום ודמוקרטיה.

אחד העקרונות החשובים בתנועה הוא עיקרון הא-מפלגתיות. בעוד שהתנועה היא תנועה בעלת עמדה פוליטית ברורה, היא לא משתייכת או נמצאת בחסותה של אף מפלגה.

עקרון מרכזי נוסף הוא עקרון הכלליות, המחנך את חברי התנועה לכך שכל נער באשר הוא זכאי לחינוך ולחברות בתנועה. עקרון זה הוא המנחה את הרחבת אופני הפעילות מעבר ל"קן הקלאסי".

בתנועה כ- 40,000 נערים שעובדים בסדנאות, בתי חרושת, פקידות ומלאכות שונות; כ- 10,000 הם בני קיבוצים; כ- 12,000 הם בני מושבים; כ- 35,000 באים מערים, עיירות ומושבות בהם יישובי עולים ועיירות פיתוח; כ- 5,000 נערים עובדים ערביים ודרוזים.

על דגלה של התנועה חרוטה המטרה של הגשמה אישית – הגשמה בחיי התיישבות שיתופית. בהתאם, מוציאה התנועה מידי שנה קרוב ל- 1,000 בוגרים הפונים לחיי התיישבות דרך מסלול השירות הנחלאי.

קיבוץ נען היה הקיבוץ הראשון שהוקם ע"י הנוער העובד לפני קרוב ליובל שנים. בית שערים – היה המושב הראשון; מאז ועד היום נוספו בארץ עשרות ישובים קיבוציים ומושבים שהוקמו ע"י בוגרי התנועה. צעיר קיבוצי התנועה הוא קבוץ אפיק ברמת הגולן.

עמוד תווך חינוכי של התנועה הוא מפעל חוות ההכשרה: בוגרי י"ב אשר דחו את שירותם הצבאי וחיים כקבוצות בעיירות הפיתוח ובערים. חברי הקבוצות הללו מתנדבים לפעילות חינוכית בלתי פורמלית בקיני התנועה, במרכזים קהילתיים, מועדוניות, מרכזי קליטת עלייה, פועלים בקשר הדוק עם בתי ספר רבים ועוד. בוגרי חוות ההכשרה ממשיכים את מסלולם המשותף גם במסגרת צבאית כגרעינים בנח"ל.

התנועה היא תנועת בת להסתדרות העובדים הכללית החדשה. 'הבונים דרור' העולמית היא תנועה אחות שלה.


השומר הצעיר
=========
תנועת השומר הצעיר היא הוותיקה בתנועות הנוער הציוניות והראשונה בעם היהודי. ראשיתה ב- 1913 בגליציה שבפולין ומשם התפשטה לארצות אחרות. ערכי הליבה של השומר הצעיר – ציונות, סוציאליזם ואחוות עמים. ערכים אלה מהווים את תמציתה של התנועה – הן כתנועת נוער והן כתנועת חיים התיישבותית וחלוצית. היסטורית התנועה הייתה מפלגתית, קשורה במפלגת מפ"ם. כיום היא מזוהה פוליטית עם הציונות הסוציאליסטית.

בתקופת מלחמת העולם השנייה התנועה המשיכה לפעול במסגרת חינוכית. בהמשך הצליחה לייסד עיתונות מחתרת, והחל משנת 1942 הייתה בין יוזמי ההתנגדות היהודית בגטאות. בקיץ 1942 הוקם בוורשה ארגון יהודי לוחם (אי"ל), שאחד מיוזמיו הייתה השומר הצעיר. למפקד הארגון נבחר איש השומר הצעיר, מרדכי אנילביץ', שעמד בראש המרד בגטו ורשה ושמייצג כיום את ההתנגדות היהודית בשואה.

בשנת 1927 הקימו בוגרי השומר הצעיר שעלו ארצה את "הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר". כיום כוללת תנועת השומר הצעיר עשרות קינים בארץ בהם מתחנכים למעלה מ-7,000 בני נוער; קינים ב-21 מדינות ברחבי העולם; עשרות קיבוצים; ותנועת בוגרים המונה 300 חברים – אלה חיים בקבוצות ברחבי הארץ תוך עבודה בחינוך.

התנועה ציינה בשנת 2013 מאה שנים לקיומה. במהלך מאה שנים אלה היא היוותה את הדגם על פיו קמו תנועות הנוער היהודיות בגולה ובארץ, העלתה לארץ עשרות אלפים מבוגריה, יישבה את הארץ בקיבוציה והייתה חלק חשוב מהנהגת המדינה במשך שנים, במסגרת פעילותה של מפלגת מפ"ם.

בבול נראית "החולצה הכחולה עם השרוך הלבן" המייצגים את מדי השומר הצעיר.