קול ישראל של מחתרת ההגנה

בתקופת המאבק נגד הבריטים, לפני קום המדינה, הפעיל ארגון ה'הגנה' שידורי רדיו חשאיים בגלים קצרים מתחנת שידור שנקראה 'קול ישראל'. ביום קום המדינה הפך 'קול ישראל' לרדיו הממלכתי של המדינה שזה עתה נולדה.

השידורים של 'קול ישראל' במחתרת נועדו לעקוף את שידורי 'קול ירושלים' – תחנת השידור של המנדט הבריטי בארץ ישראל, שהחלה לשדר ב-1936 בשלוש שפות (אנגלית, עברית וערבית). תחנה זאת הייתה כפופה להוראות הצנזורה הבריטית ולא ניתן היה להעביר דרכה מסרים לאומיים ופוליטיים.

'קול ישראל' החל בשידוריו בחורף 1940. אחרי שלשה חודשים בלבד, עם ההחמרה במצב בריטניה בחזיתות המזרח התיכון בשל נפילת צרפת וכניסת איטליה למלחמה לצד הגרמנים, הופסקו השידורים. הם חודשו בסתיו 1945, עם הקמתה של 'תנועת המרי העברי' – שת"פ של כל המחתרות במאבק נגד השלטון הבריטי בארץ.

ערב הקמת המדינה הפעילה ה'הגנה' מספר תחנות במקביל: 'קול ישראל', 'תלם שמיר בועז', 'קול הגליל', 'קול המגן העברי' (ירושלים) ו'קול ההגנה' (חיפה).

השידורים התנהלו תוך סודיות והסתכנות רבה. ברוב המקרים היו המַשדרים מוצפנים בתוך מזוודות שהועברו ממקום למקום. השידורים היו, לרוב, קצרים – 5 עד 10 דקות, כדי למנוע מהבריטים לאתר את מיקומן של התחנות.

אחד מרגעי השיא של שידורי הרדיו המחתרתיים היה השידור ההיסטורי הישיר מאונית המעפילים 'אקסודוס 1947' ליישוב בארץ. מעיד על השידור עזריאל עינב, האלחוטן הראשי על האוניה: בשעה 10 בערב בדיוק לפי שעון הארץ [17.7.47] התחלנו בקריאה: "העולם, האזן לספינת המעפילים של תנועת המרי העברי, 'יציאת אירופה תש"ז', המתקרבת לחופי הארץ". כך קראנו במשך 10 דקות, כדי שהיישוב יוכל לכוון את המקלטים והתחלנו בשידור. פתחנו באינפורמציה על מסעות האוניה עד נקודת היציאה. אחר-כך נקרא הנאום הפוליטי, ובעקבותיו הפנייה לאו"ם. לאחר-מכן החל שידור דומה באנגלית... אחרי השידור באנגלית הגיע תורו של השידור בצרפתית.... אחר-כך העברנו את המיקרופון לסיפון והשמענו מספר שירים: נערים מבין הפליטים שרו את שיר הפלמ"ח, שיר הפרטיזנים ואת 'התקווה'. הפליטים ישבו דמומים ונרגשים על הסיפון. כל הקהל הרב היה שרוי במתיחות עצומה, כי ידעו שלב היישוב כולו פועם אתם באותו הרגע.

ה'הגנה' החלה, במחצית שנות השלושים, להשתמש בשידורי אלחוט גם, ובעיקר, לצורכי פעילותה המבצעית. במסגרת זאת פעלו שלש רשתות קשר אלחוט: רשת 'אבינועם', שקיימה את הקשר בין מפקדת 'ההגנה ' לישובים, ובעיקר ישובים מרוחקים, ולמפקדות המשנה במחוזות; רשת 'תמר', שהוקמה עם יסוד הפלמ"ח וקיימה את הקשר בין מפקדת הארגון לפלוגותיו; רשת 'גדעון', שקיימה קשר אלחוטי בין מטה 'המוסד לעליה ב' בארץ למרכזי פעילות ההעפלה ורכש הנשק באירופה ובארצות המזרח. לאחר מלה"ע צוידו ספינות המעפילים והרכש בציוד אלחוט מתאים ושולבו ברשת 'גדעון'.

יצוין שגם ארגוני המחתרת הקטנים של האצ"ל והלח"י קיימו שידורי רדיו חשאיים משלהם.

מבוסס על דברים שכתב ההיסטוריון ד"ר מרדכי נאור ומקורות נוספים.

הבול הונפק ב-2014 לציון שידורי הרדיו החשאיים של המחתרות, עיצוב: אסנת אשל.