התלים המקראיים

"תל" הוא כינוי לאתר יישוב עירוני קדום. דגם זה רווח במזרח התיכון בתקופות הכנענית והישראלית. העיר הוקפה בסוללות עפר ובחומות, שהקנו לתל את מראהו האופייני. מבין כ-200 התלים הקיימים בארץ ישראל, נבחרו כאתרי מורשת עולמית שלושה, שבהם שכנו בעבר ערים חשובות המוזכרות בתנ"ך.

מגידו, שבפתח עמק יזרעאל, הייתה עיר מבצר חשובה שחלשה על הדרך הראשית המוליכה ממצרים לסוריה ולמסופוטמיה. מגידו נזכרת לראשונה בתיאור מסעו של תחותימס השלישי מלך מצרים, שכבש אותה והפך אותה למעוז מצרי. בתקופת המלך שלמה הייתה מגידו בירת מחוז, ובימי המלך אחאב שימשה כעיר רכב ונבנו בה אורוות למאות סוסים.

העיר הכנענית חצור, השוכנת בצפון הארץ, הייתה העיר הגדולה והחשובה באזור משלהי המאה ה18- לפנה"ס ועד לחורבנה במאה ה12- לפנה"ס. כעבור כמאה שנים הוקמה מחדש, ושבה למעמדה כעיר חשובה בתקופת הממלכה המאוחדת וממלכת ישראל. האשורים החריבו את חצור בשנת 732 לפנה"ס.

באר שבע ציינה את גבולה הדרומי של הממלכה המאוחדת ("מדן ועד באר שבע" שמואל ב' ג, י), תקופה שבה נבנתה לראשונה כעיר מבוצרת. באר שבע נבנתה מחדש במאה השמינית לפנה"ס, ושופצה שוב בסוף אותה מאה, ככל הנראה בימי חזקיהו מלך יהודה. העיר נהרסה ככל הנראה על ידי האשורים בשנת 701 לפנה"ס.

בשנת 1972 אושרה על-ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) אמנה, שנועדה להגן על אתרי מורשת עולמית. במסגרת התוכנית נקבעו כללים לבחינת אתרי טבע ותרבות, ולהערכת מידת חשיבותם למורשת התרבותית המשותפת לאנושות כולה. כל מדינה נדרשת להכין רשימה של אתרים הנמצאים בשטחה, ואחת לשנה מקיים המרכז למורשת עולמית של אונסק"ו ועידה מיוחדת, בה מועלות מועמדויות של אתרים, והנבחרים שבהם זוכים להיכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של האו"ם. בשנת 2000 אושררה האמנה על-ידי ממשלת ישראל, ובשנת 2005 נוספו לרשימה העולמית שלשת אתרי התלים המקראיים של מגידו, חצור ובאר שבע.

על הבול מופיעים צילום אווירי של תל חצור מצד מערב, חותם "לשמע עבד ירבעם", שנמצא בחפירות מגידו, ותרשים של אזור שער העיר של באר שבע.

הבול הונפק ב-2008 יחד עם בול לציון אתר 'דרך הבשמים' – ערי המדבר עבדת, ממשית, חלוצה ושבטה שבנגב – שנוסף אף הוא ב-2005 לרשימה העולמית. עיצוב: רונן גולדברג.