הגח''ל והמח''ל

גח"ל (גיוס חוץ לארץ) –

מבלי להמעיט בחשיבות התפקיד שמילא הנוער הישראלי במלחמת העצמאות, הרי שזו הוכרעה במידה רבה גם בזכותם של עשרות אלפי מגויסים שהצטרפו לכוחות המגן מקרב יהודי אירופה במסגרת הגח"ל – גיוס חוץ לארץ. גיוס אנשי הגח"ל החל בשלהי 1947 במחנות העקורים בגרמניה, אוסטריה ואיטליה. מאוחר יותר התרחב הגיוס לארצות נוספות באירופה ולמחנות המעצר בקפריסין. כמו כן גויסו בארץ עולים שעלו במיכסות העלייה הרגילות וחיו בבתי עולים.

היה זה צירוף של תנועה עממית שדרשה להתגייס ושל איש חזון נחום שדמי, מפקד ההגנה באירופה שהבין את הפוטנציאל הטמון בה. מרבית המגויסים במסגרת הגח"ל היו ניצולי שואה. מכלל 26,000 המגויסים היו 23,000 ניצולים. היתר היו מתנדבים יהודים מארצות צפון אפריקה ואנשי מח"ל.

לא היו אלה שרידי השואה היחידים בקרב כוחות הלחימה היהודיים בארץ. כ- 70,000 ניצולים הגיעו ארצה בשנים 1947-1945. קבוצת עולים זו התאפיינה במספר גדול של בחורים צעירים. רבים מהם התגייסו ל"הגנה" ולפלמ"ח בסמוך לעלייתם. צירוף כל הנתונים הללו מאפשר את הקביעה כי כמחצית מהכוח הלוחם של ההגנה, ומעט מאוחר יותר של צה"ל במלחמת העצמאות, הורכב מניצולי השואה.

מערך קליטה ראשוני למגויסי הגח"ל שבאו ארצה נבנה רק בשלהי 1948, ומעולם לא גובשה מדיניות שתתחשב בייחודה של עליית הניצולים ורגישויותיה המיוחדות; מה גם שהשירות הצבאי היה המפגש הראשון של מגויסים אלה עם ארץ ישראל.

רבים ממפקדי כוחות הלחימה בארץ האמינו מלכתחילה בטעות כי איכותם של המגויסים מקרב הניצולים נופלת מזו של בני הארץ, הן ביכולת הלחימה והן במוטיבציה ללחימה. לכך נוספו היעדר שפה משותפת, ההבדלים העצומים שבין ניסיון החיים של נוער השואה לעומת הנוער הארצישראלי, ההבדלים בגיל הביולוגי ומידה של אגוצנטריות של הנוער המקומי, שהורגל לראות את עצמו כיסוד המרכזי בתנועת התחייה הלאומית.

גיוסם של ניצולי השואה ולחימתם במלחמת העצמאות הם נושאים בעלי מטען רגשי. לא קשה לעמוד על היסוד הטרגי הכרוך בגיוסם למלחמה של שרידים אחרונים למשפחותיהם, שזה עתה יצאו בעור שיניהם מן התופת הנאצית, ללא בית ופינה חמה בעורף. קשה עוד יותר הוא סיפור נפילתם של רבים מהם בשדה הקרב. מן הראוי לציין בהקשר זה את העובדה שמרבית מגויסי הגח"ל שובצו ליחידות רובאות-לוחמות.

מגויסים-ניצולים רבים ציינו בראיה לאחור כי ההשתתפות בקרב על ארץ ישראל הקנתה להם תחושת זכות על הארץ, ואף שיככה חלק מרגשות הנקם שפיעמו בהם לאחר מלחמת העולם השנייה. "ניקמת התקומה" היה הכינוי שנתנו לתחושתם זו.

בשירו "אחד מן הגח"ל" כותב נתן אלתרמן:
"מסיפון אוניה מתנודדת.
הוא ירד אל רציף הנמל.
וחכתה ברציף לו מולדת ...
את חייו ... הוא קבל על החוף מידה.
אבל גם את חייו, אי בערב,
הוא השיב בנפלו בעדה".

כתבה ד"ר חנה יבלונקה, היסטוריונית, אוניברסיטת בן-גוריון

בול הגח"ל מציג – על רקע מפת אירופה – פליטי שואה לצד דמות של ניצול חייל חי"ר במלחמת העצמאות.


מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) –

בול המח"ל מוצג עוקב, עם ההסבר באנגלית.
בעוד המדינה היהודית בחיתוליה ונאבקת על עצם קיומה במלחמת העצמאות, נחלצו להגנתה כ- 3,500 מתנדבים מכל העולם. גברים ונשים צעירים אלה, יהודים וגם לא יהודים, הגיעו מ- 37 מדינות שונות. הם כונו מח"ל – ראשי התיבות של מתנדבי חוץ לארץ.

רוב המתנדבים מחו"ל היו יוצאי מלחמת העולם השנייה, בעלי ניסיון צבאי. לכישוריהם ולמומחיותם, באותה תקופה הרת גורל, נודעה חשיבות מכרעת עבור צבא ההגנה לישראל שזה עתה הוקם. עזרתם הייתה חיונית ביבשה, בים ובאוויר. טייסי הקרב וצוותי הקרקע המנוסים, בעיקר מארצות דוברות אנגלית – קנדה, בריטניה, דרום אפריקה וארצות הברית – הקימו במו ידיהם כמעט כל טייסת, העבירו תחמושת ומטוסים חיוניים וסייעו לבסס את התשתית של חיל האוויר הישראלי בעתידי. אנשי ונשות מח"ל לחמו באומץ לב ושרתו בהצטיינות בכל חילות צבא ההגנה לישראל, ביניהם חיל תותחנים, חיל רגלים, חיל שריון, חיל רפואה, חיל קשר וחיל הים, לעתים קרובות כמפקדים בעמדות מפתח.

אף טרם הכרזת המדינה ב- 14 במאי 1948 הצטרפו מתנדבי חוץ לארץ לשורות ההגנה, הפלמ"ח וארגוני מחתרת אחרים. הם שרתו כחברי צוות על ספינות עלייה ב' בניסיון לעקוף את ההסגר בימי הבריטי, בבצעם מעשי גבורה להבאת ניצולי השואה אל חופי ארץ ישראל. עשרת הספינות שנרכשו בארצות הברית אוישו ברובן על ידי צוותי מתנדבים, שהביאו למעלה מ- 31,000 ניצולי שואה.

מתנדבי חוץ לארץ הגיעו בתחושה חזקה של שליחות, גאווה וזכות בליבם, ובידיעה שהם מסייעים בהקמתו ובהגנתו של בית לעם היהודי. לאחר המלחמה שבו רובם לארצות המוצא שלהם, אך רבים גם נשארו. הם סייעו בהקמת יישובים או עבדו בתחומי התמחותם. והשתלבו בחיי המדינה שזה עתה נולדה. במשך השנים שבו גם רבים אחרים כדי להפוך ולחלק מ"מיזוג הגלויות". יוצאי מח"ל שומרים על קשרים הדוקים עם ישראל באמצעות ארגון מח"ל עולמי וסניפיו בארצות רבות. סניפי מח"ל עולמי הקימו את אנדרטת מח"ל בשער הגיא לזכרם של 119 מתנדבי חוץ לארץ אשר קיפחו את חייהם במאבקם של ישראל לעצמאות. בטקס הקדשת האנדרטה לזכרם הכיר ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בתרומתם של מתנדבי חו"ל לניצחון במלחמה באומרו "הם באו אלינו כאשר היינו זקוקים להם ביותר, במהלך אותם ימים קשים ובלתי בטוחים של מלחמת העצמאות שלנו ב- 1948".

כתבה צפורה פורת, מח"ל עולמי, ישראל

הבול מסמל את הפעולות הייחודיות של מתנדבי חוץ לארץ ביבשה, בים ובאוויר. בתצלום שבבול נראים הקצוות של שני מטוסים מדגם נורסמן (NORSEMAN) וביניהם חייל וג'יפ. בחלקו התחתון של הבול נראה תותח המכונה "נפוליונצ'יק" ואוניית הקרב אח"י הגנה ק-20, לשעבר אוניית המעפילים "הגנה".

הבולים הונפקו ב-1977, עיצוב: רות קנטור.