הגאולוגיה של ארץ ישראל

בתקופות הגאולוגיות הקדומות נמצאה ארץ-ישראל בשוליים הצפון-מזרחיים של יבשה שכללה את אפריקה וערב. מצפונה השתרע אוקיינוס בשם טתיס, שהציף מדי פעם את האזור. כשאזור ארץ-ישראל היה יבשתי הצטברו בו שכבות של אבני חול, קרקעות חרסיתיות ומשקעי ביצות. כאשר כוסה האזור בים, שקעו ממנו שכבות גיר, חוואר וקירטון עם מאובנים, המעידים על ים רדוד או עמוק.

בתהליך של תנועת היבשות, נדדה גם יבשת אפריקה-ערב כלפי צפון-מזרח והתנגשה ביבשת אירופה-אסיה. הקימוט והשבירה של השכבות של סלעי המשקע בארץ-ישראל, כתוצאה מהתנגשות היבשות, החריפו כאשר נוצר בקע ים המלח - ים סוף. תהליכים אלו עיצבו את מבנה הארץ, ועדיין פועלים כיום, ומתבטאים ברעידות אדמה באזורנו.

בין צורות הנוף המיוחדות בארצנו בולט מכתש רמון, המהווה עמק שנוצר לאורך קמר (קימוט השכבות כלפי מעלה). העמק סגור מכל צדדיו פרט למוצא צר לדרום מזרח, ולכן כונה בשם מכתש. למכתש רמון חשיבות גאולוגית מיוחדת בהיותו המכתש הגדול ביותר בנגב, החושף שכבות ימיות ויבשתיות קדומות וסלעים מגמטיים (סלעי פרץ ומחדר, כמו בזלת), ומציג מיגוון של תופעות גאולוגיות. מכתש רמון מהווה מוזיאון ענק לידיעת הטבע, שהוכרז והופעל כפארק גאולוגי ביוזמת פרופ' עמנואל מזור ממכון וייצמן למדע.

בגליונית מוצגים מימצאים מאוספי המכון הגאולוגי והאוניברסיטה העברית, שצולמו על ידי ד"ר דוד דרום מהאוניברסיטה העברית. במרכז הגליונית נראית מפה גאולוגית של ארץ-ישראל. בגליונית נראה תצלום של השכבות הגאולוגיות (סלעי משקע) האופקיות בנחל ארדון שבמזרח מכתש רמון, והדייק (סלע מחדר) החוצה אותן בניצב.

הפריטים הנכללים בבולי בגליונית

הדג המאובן ( (Aipichthyoides galeatusהוא אחד המימצאים הרבים של בעלי-חוליות, שנמצאו בארץ, ולהם חשיבות מדעית גדולה.

אמוניט (Proeucalycoceras haugi) הוא מילוי טבעי מאובן של קונכיית רכיכה, קרובה לדיונונים ולתמנונים, שאינה קיימת כיום. אמוניטים הם בין המאובנים החשובים שעוזרים בקביעת תקופות גאולוגיות.

אבן נחושת ירוקה-כחולה, המוכרת לציבור כאבן אילת ומשולבת לרוב בתכשיטים ישראליים, היא בין מינרלי הנחושת שאותם החלו לחצוב באזור תמנע, צפונית לאילת, לפני כששת אלפים שנה. כרייה והפקה תעשייתית של נחושת נערכה בתמנע בשנים 1976-1958.

הגליונית הונפקה בשיתוף פעולה עם המכון הגאולוגי הישראלי, שהוא המוסד הממלכתי החוקר את התשתית הגאולוגית של ישראל, ניצול אוצרות הטבע (כולל המים), והערכת הסיכונים הגאולוגיים והסביבתיים.

כתב ד"ר זאב לוי מהמכון הגאולוגי.

הגליונית הונפקה ב-2002, עיצוב: משה פרג.