האוניברסיטה העברית

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שנפתחה בארץ ישראל (1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). היא הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, ביניהם 8 זוכי פרס נובל וזוכה במדליית פילדס במתמטיקה. הסגל הבכיר מונה כ- 1,000 איש ורשומים בה כ- 23,000 סטודנטים. הרמה הגבוהה של האוניברסיטה מוצאית את ביטויה בדירוגים הבין-לאומיים שלה בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם, כאשר המחלקה למתמטיקה מקבלת את הדירוג הגבוה ביותר - מקום 16 בעולם (לשנת 2012).

באוניברסיטה 7 פקולטות (מדעי הרוח, מדעי החברה, משפטים, מתמטיקה ומדעי הטבע, חקלאות מזון וסביבה, רפואה, רפואת שיניים) ו-14 בתי ספר. פועלים בה קרוב ל-100 מרכזי מחקר בהם מתנהלים כ-4,000 תכניות מחקר בכל תחומי הדעת.

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, רשמה כ- 7,000 פטנטים על יותר מ-2,000 המצאות של חוקרי האוניברסיטה בכל תחומי הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה. כשליש מהפטנטים מוסחרו ומוצרים המבוססים עליהם נמכרים בלמעלה מ-2 מיליארד דולר בשנה.

לאוניברסיטה ששה קמפוסים: קמפוס הר הצופים בי-ם משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה. קמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם בי-ם משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון בית הספרים הלאומי ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול. קמפוס עין כרם, משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד. בקמפוס ברחובות נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה. בבית דגן נמצא בית החולים הוטרינרי של האוניברסיטה ובאילת האוניברסיטה מקיימת קמפוס בין-אוניברסיטאי.

בשנת 1902 פרסמו ד"ר חיים ויצמן, ד"ר מרטין בובר וד"ר ברטולד פייבל את החוברת "בית ספר יהודי גבוה" ובה תכנית מפורטת להקמת בית מדרש גבוה לנוער יהודי בארץ ישראל. תכנית זו זכתה לתמיכתם של מנהיגי התנועה הציונית. ב- 1913 החליט הקונגרס הציוני הי"א לכונן ועדה לשם יסוד אוניברסיטה עברית בירושלים. ד"ר ארתור רופין ניהל אחר כך משא ומתן לקניית קרקע בהר הצופים וב-24 ביולי 1918, הניח ד"ר ויצמן את אבן הפינה לאוניברסיטה באדמות הר הצופים. שבע שנים נמשכו עבודות ההכנה בהקמת האוניברסיטה.

ב-1 באפריל 1925 התקיים טקס הפתיחה הרשמי של האוניברסיטה העברית באמפיתיאטרון שעל הר הצופים. אלפי אנשים מכל קצות הארץ והגולה נאספו ביום זה בהר הצופים בהרגשה, כי הם עדים להתרחשותו של מאורע היסטורי גדול. בטקס נכחו מנהיגי העם היהודי מהארץ ומהתפוצות ובראשם נשיא ההסתדרות הציונית, ד"ר חיים ויצמן. את נאום הפתיחה נשא אורח הכבוד, הלורד ארתור ג'יימס בלפור.

עם פתיחתה כללה האוניברסיטה שלושה מכונים בלבד: המכון למדעי היהדות, שהחל בפעולתו כארבעה חודשים לפני טקס הפתיחה , ושני מכונים בתחום מדעי הטבע: מכון לכימיה ומכון למיקרו-ביולוגיה כעבור שנה, נוספו עליהם מכון לחקר הטבע של ארץ ישראל ומחלקה להיגיינה. בכל אלה, התנהלה בתחילה עבודת מחקר בלבד, ללא הוראה. הספרייה הלאומית, שהייתה עד אז ברשות ההסתדרות הציונית, הועברה ליד האוניברסיטה והייתה ל"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי". התפתחותה ההדרגתית של האוניברסיטה נעשתה מהירה יותר ויותר, החלו לימודים סדירים ובשנת 1931, שש שנים לאחר פתיחתה, הוענקו באוניברסיטה התארים הראשונים לשלושה עשר מוסמכים במדעי הרוח. בשנת 1936 הוענק בה לראשונה התואר "דוקטור לפילוסופיה".

בסוף שנת 1947, הייתה האוניברסיטה העברית שעל הר הצופים מוסד מדעי-לימודי גדול ומבוסס, המוסד להשכלה גבוהה של היישוב היהודי בארץ ישראל, והיא שימשה מרכז תרבותי ליהודי התפוצות. האוניברסיטה כללה אז פקולטה למדעי הרוח, פקולטה למדעי הטבע, פרה-פקולטה לרפואה, בית ספר לחקלאות (שהוקם ברחובות) מחלקה לחינוך, ספרייה לאומית אוניברסיטאית, בית הוצאה לאור ומרכז להשכלה לעם. מספר הסטודנטים שלמדו בין כתליה עלה לאלף, והסגל האקדמי מנה בה כמאתיים איש.

מלחמת העצמאות קטעה את הקשר בין ירושלים העברית לבין הר הצופים. על האוניברסיטה נחרץ "לצאת לגלות". קשיים רבים לאין ספור נערמו בדרכה, משנותקה מביתה, והיא מנסה לחדש את פעילותה, ללא בניינים ומעבדות, ללא ציוד מדעי, ללא ספרים. מעתה הייתה האוניברסיטה אף המוסד העליון להשכלה גבוהה של מדינה עצמאית, גדלה ומתפתחת. וכך, דווקא בתקופה קשה זו זכתה האוניברסיטה העברית לגידול ולהרחבת שטחי הפעולה בקצב מהיר יותר מבעבר.

במשך שנים אחדות התמקמה האוניברסיטה העברית בעשרות בניינים שכורים, שהיו פזורים בכל רחבי ירושלים, והסתייעה בציוד דל כשהיא רואה בכל אלה "מצב ארעי" ומצפה לשובה להר הצופים. משנתמשך הארעי שנים אחדות והאוניברסיטה הלכה וגדלה, הוחלט להקים לה בית חדש בגבעת רם. ב- 1953 החלה הקמתה ההדרגתית של קריית האוניברסיטה החדשה, אף החלה הקמת המרכז הרפואי בעין כרם. בד בבד עם התרחבותה וביסוסה, בשנים אלה, הקימה האוניברסיטה העברית שלוחות בתל-אביב, בחיפה ובבאר-שבע וסייעה לאוניברסיטאות החדשות במקומות אלה בהתפתחותן.

עם איחוד ירושלים, בעקבות מלחמת ששת הימים, הוחל בשחזור ובהרחבה של קמפוס הר הצופים. הקמפוס זכה לתנופת בנייה רחבה ומרבית הפקולטות עברו אליו בשנת 1981.

הבול הונפק ב-1950. עיצוב: פץ קראוס. בבניין המתואר בבול, על הר הצופים בצפון ירושלים, שכנה ב-1950 הספרייה הלאומית של האוניברסיטה העברית. כיום הספרייה ממוקמת בקמפוס אדמונד ספרא שבגבעת רם במערב ירושלים (נחנכה שם לראשונה ב-1958). הבניין שבבול משמש כיום את ביה"ס למשפטים של האוניברסיטה העברית באמצע קמפוס מורחב ומודרני.