במוצאי יום הכיפורים תש"ז – 6.10.1946 – עלו על הקרקע בצפון הנגב י"א יישובים\משלטים ששינו את מפת היישוב היהודי בארץ והעתיקו את גבולותיה דרומה.

בצפון מזרח עולות "קדמה" ו"גל און", שכנות ל"כפר מנחם" ול"גת". קצת דרומה, ועדיין במזרח, עולות "שובל" ו"משמר הנגב" . ליד באר שבע, נאחזות "נבטים" ו"חצרים". ליד "גבולות" – עולה "אורים". במערב – מנגד לערים עזה וחאן-יונס עולות "תקומה", "בארי", "כפר דרום" ו"נירים".

הידיעה על מבצע ההתיישבות חסר התקדים בהיקפו עברה כאש בשדה קוצים והפיחה רוח של תקווה וגאווה ביישוב היהודי בארץ ישראל. היו אלה ימי השיא של המאבק בגזרות שהטילו שלטונות המנדט הבריטי על ההתיישבות היהודית לאחר תום מלחמת העולם השנייה.

תכנית "מוריסון גריידי" לחלוקת הארץ מיולי 1946 הוציאה את הנגב מתחום היישוב היהודי. בתגובה החליטו המוסדות המיישבים להרחיב את ההתיישבות בנגב, וליצור עובדות שטח בלתי ניתנות לערעור. למבצע העלייה על הקרקע של י"א הנקודות היו שותפים "הקרן הקיימת לישראל", "הסוכנות היהודית", "ההגנה" וחברת "מקורות".

טרם העמיקו אחיזתם בקרקע, טרם נהנו מיבולה, פרצה מלחמת העצמאות והמתיישבים החדשים ניצבו כחומת מגן מול הפולש המצרי. יחד עם "חטיבת הנגב" הפלמ"חאית הם חרצו את גורלו של הנגב כחלק ממדינת ישראל. בכך כתבו את אחד הפרקים המרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל המתחדש בארצו.

בראשית דרכם מנו המתיישבים 400 נפש. במהלך השנים הם הפכו מרחבים צהובים שוממים למרבדי חיים, ויצרו נופי תרבות חדשים של אדם וצומח אשר החליפו את מקום המדבר. היום – בשנת היובל (1996) – היישובים שוקקים חיים, הדור הרביעי למייסדים מתחיל לאכלס את בתי התינוקות, ומצטרף ל- 6,000 הנפשות המאכלסות את י"א הנקודות .

כתב אברהם דבורי (מנצ'ר), קיבוץ בארי.

הבול הונפק ב-1996, עיצוב: יגאל גבאי.