הקיבוץ החל לפני 100 שנה (נכון לשנת הופעת הבול ב-2010) את דרכו כקבוצה קטנה, אינטימית, מבוססת על רעות, כנות, יחסי אמון ומחויבות לרעיון שיבת עם ישראל לארצו ולאדמתו כעם עובד, יצרני, עצמאי וריבוני במולדתו. בעקבות הקבוצה הראשונה קמו למעלה מ-270 קיבוצים.

משימת ההגנה נכפתה על הקיבוצים, אשר בזכות היאחזותם בקרקע ועמידתם הנחושה מול המתנכלים להם, הבטיחו את גבולותיה של מדינת ישראל, כשהם ערוכים כעמדות הגנה קדמיות. בחבריהם – גברים ונשים - נתקיים הפסוק מספר נחמיה פרק ד' "באחת ידו עושה במלאכה ואחת מחזקת השלח".

מגדל המים, המופיע בבול שירת את כפל המשימות שנטל על עצמו הקיבוץ. כמקור מים ליישוב הוא איפשר את קיומם של חיי היומיום בחצר הקיבוצית על בתיה, מוסדותיה ונופיה הירוקים; כעמדת תצפית גבוהה - איפשר גם קיום קשר בין הקיבוצים באמצעות פנסי איתות, וגם את היכולת לראות מרחוק כל סכנה מתקרבת ולהיערך לקראתה נכונה.

תפוח הזהב – התפוז - אף הוא מצוי בבול החגיגי, ומסמל את החקלאות מניבת שלל הפירות, ששמעם, וטעמם נפוצו ברחבי העולם ובקרב אוהבי ישראל וידידיה לא רק כתוצרת ראויה לשבח אלא כבשורה מתוקה מארץ ישראל.

החקלאות הקיבוצית נודעה בעולם כחקלאות של ידע ותחכום, שעובדיה ומפתחיה לא היו כפריים שנותרו מאחור אלא משכילים, אשר בחרו בחקלאות כדרך-חיים מתקדמת להגשמת ערכים חברתיים וכלכליים כאחד.
אין פלא, אפוא, שקיבוצים רבים שלחו מדריכים חקלאיים לארצות מתפתחות, שהתקבלו שם בהערכה, כמי שבאו ללמד ולסייע בלא כל כוונות ניצול או השתלטות.

עם השנים גבר הצורך בהצלחה כלכלית, כדי להבטיח לחברים המתבגרים את בטחונם, ולחברים הצעירים את המימוש עצמי ופיתוח הקיבוץ. צורך זה הוליך את הקיבוץ גם לפיתוח תעשייה, וזו הפכה לאבן יסוד מרכזית בכלכלת הקיבוץ. גלגל החרושת המשולב בבול המאה נועד לסמל התפתחות זו.

כך חברו להם בבול הקיבוצי המגדל, התפוז וגלגל החרושת, ובהצטרפם זה לזה יצרו את המספר 100 כסמל מאה שנות קיבוץ.

הבול הופיע ב-2010. עיצוב: רונן גולדברג.