100 שנה לאמנות הקולנוע
ישראל רואה עצמה מדינת היהודים וככזאת שייכת לעם היהודי כולו. מספר לא קטן של בולים הוקדשו לאורך השנים לאישים יהודים מתחומי המדע, האמנות, הספרות וכיו"ב, למרות שאישים אלו לא היו ישראלים ולאו דווקא התפרסמו בתרומתם לציונות, לישראל או למחשבה היהודית. הבול המוצג שייך לחבורה זאת ומציג מספר אישים מתחום אמנות הקולנוע.
להלן דברים שכתב שלמה שמגר (מבקר הקולנוע של "ידיעות אחרונות" בשנות השישים והשבעים) לרגל הנפקת הבול ב-1995:
בבול נראים הדיוקנאות של שבעה "כוכבים" זוהרים ממוצא יהודי, שהאצילו מזיוום על הצעירה שבאמנויות.
האחים גראוצ'ו, צ'יקו והרפו מרקס –
שלושתם ילידי נו-יורק, בני חייט דלפון מאלזאס, שירשו את כישרונם מאימם השאפתנית, בת למשפחה של אמני במה. בשנים 1930-1950 היו למלכי הקומדיה האבסורדית – האנארכית התוססת, שכבשה את ליבות ההמונים והמשכילים גם יחד. אחדות מן הפארסות הפרועות שלהם הפכו לסרטי מופת המוקרנים מחדש בכל דור ודור, ומתוכם נזכיר את "לילה באופרה" ו"לילה בקזבלנקה".
פיטר סלרס (1925-1980) –
קנה את עולמו בקולנוע הבריטי וההוליוודי בזכות תפקידים כמו "המפקח קלוזו" בסידרת "הפנתר הוורוד", ורב-אמן התחפושות ב"דוקטור סטרנג'לאב" שבו החליף חצי-תריסר דמויות בסרט אחד. מצד אימו היה קרוב של המתאגרף היהודי האנגלי המפורסם דניאל מנדוזה.
סימון סיניורה (1921-1985) –
נולדה בוויסבאדן, גרמניה, בעת שאביה שירת בצבא הכיבוש הצרפתי. סיניורה הייתה נשואה לשחקן-זמר המהולל איב מונטאן. מאז שכיכבה ב"קסדת הזהב" שהופק ב- 1952 נודעה כשחקנית דגולה בזכות עצמה. מבין הופעותיה הבלתי נשכחות יש לציין את "החתולה", "כל החיים לפניו", "מאדאם רוזה", "ההודאה".
דני קיי (1913-1987) –
דויד דניאל קמינסקי בשמו המקורי, אף הוא היה בנו של חייט ניו-יורקי. דני קיי החל מתפרסם כקומיקאי בימי מלחמת העולם השנייה, ומאז לא חדל להדהים ולהקסים את הקהל כבדרן וכזמר זריז-לשון. "חייו הסודיים של וולטר מיטי", "המפקח הכללי", "הנס כריסטיאן אנדרסן", "אני והקולונל", "המשוגעת משאיו" – נותרו כמצבות מבריקות לכשרונו הרב. דני קיי היה "שגריר נודד" של קרן האו"ם למען הילד וידיד מסור של ישראל, שבה ביקר לעתים תכופות.
אל ג'ולסון (1886-1950) –
כוכב הסרט המדבר והמזמר הראשון בהיסטוריה – "זמר הג'אז" (1927), שנולד ברוסיה הצארית לחזן משה יואלסון, גדל בניו-יורק. כוכבו דרך בזכות הופעותיו כבדרן מחשמל, סימן ההיכר שלו היה הפרצוף המושחר. ב"השוטה המזמר" (1928) שר את "סאני בוי", שהפך מיד ללהיט קלסי.
קשת "הכוכבים" ממוצא יהודי על גבי "מסך הכסף" נעה משרה ברנאר ועד ברברה סטרייסנד, מאדוארד ג'י רובינסון ועד הריסון פורד, מלורן בקאל ועד דסטין הופמן, מלסלי האוורד ועד אריך פון שטרוהיים [רשימת שחקנים ממוצא יהודי המופיעה באתר IMDb כוללת 511 שמות. בין הכוכבים העכשוויים (2013) ברשימה: סקרלט ג'והנסון, ג'יימס פרנקו, נטלי פורמן, מילה קוניס, רוברט דונאי, סשה ברון כהן, שי לאבוף, אדם סנדלר, בן סטילר, רחל ווייס, גוינאת' פלטרו, דניאל דה-לואיס, מייקל דוגלאס, ג'ס איזנברג, קייט הדסון, שיין פן ועוד רבים אחרים; צ.ב.]
מאסיבית עוד יותר הייתה התרומה שמאחורי הקלעים: יהודים, כמו האחים וורנר, היו חלוצי הוליווד ומייסדי אולפניה הגדולים; מפיקים יהודים הקימו את תעשיות הקולנוע ופיתחו את אמנות הקולנוע לא רק בארה"ב כי אם גם בגרמניה, שבדיה, פולין, רוסיה, הונגריה, בריטניה, צרפת וארצות נוספות, ויעידו על כל שמות במאים מפורסמים כסרגיי אייזנשטיין, ג'ורג' קיוקור, ארנסט לוביטש, פריץ לנג, בילי ווילדר, אלכסנדר פורד ואחרים.
יהודים כסטיבן ספילברג, קלוד ללוש, וודי אלן, מילוש פורמן ואחרים מוסיפים לצעוד בראש מצעד הכשרונות, הכולל גם תסריטאים ומלחינים מהוללים.
כיברת דרך ארוכה עברה "המוזה העשירית" מאותו ערב היסטורי ב- 28 בדצמבר 1895, כאשר הממציאים אוגוסט ולואי לומייר ערכו את ההקרנה המסחרית המוצלחת הראשונה, במרתף ה"גראן קפה", בבלוואר דה-קאפיסין 14 בפריז. האמריקנים חולקים על זכות הבכורה של האחים הצרפתים ומשייכים אותה לממציאם הגדול תומאס אלווה אדיסון, שקיים הקרנה מסחרית פומבית ראשונה בניו יורק ב- 23 באפריל 1896. אגב, רק מעטים יודעים, שכבר ב- 1903 הפיקה החברה של אדיסון שני סרטונים בנושא יהודי: "ריקוד יהודי ערבי" ו"ריקוד יהודי בירושלים".
ההפרש במירוץ בין אדיסון והלומיירים היה מזערי. הצרפתים, מכל מקום, היו חזקים יותר בצד האמנותי של הענף; האמריקנים – בצד הטכני והמסחרי. כך או אחרת, לפני מאה שנה הונחו היסודות המשותפים למדיום חובק תבל, שעתיד היה לכבוש את העולם הישן והחדש כאחד, להצית את דימיוננו ולחולל מהפכה במציאותנו.
הבול הונפק ב-1995, עיצוב: משה פרג.