קיסריה הוקמה בשנים 25 - 13 לפנה"ס בידי הורדוס. היא שימשה כבירת ארץ ישראל בתקופה הרומית. כיום היא ישוב קהילתי אמיד ובו מזיגה של יפעת-נוף, חוף ים אטרקטיבי, מסעדות על שפת מעגן סירות ושרידים רבים בעלי עניין היסטורי.

עוד במאה השלישית לפנה"ס – או אפילו לפני כן – היה באזור קיסריה נמל פניקי קטן ושמו מגדל-סטרטון, תחנת הצטיידות קבועה לתנועה הימית בין מצרים לסוריה. מגדל-סטרטון נהנתה מחיי-שלווה של כפר דייגים עד לשנת 96 לפנה"ס כשהמלך החשמונאי אלכסנדר ינאי סיפח אותה לממלכתו. מקץ 33 שנים סופחה למחוז-סוריה הרומי וכעבור שנות-דור, בשנת 22 לפנה"ס, השיב אותה אוגוסטוס קיסר לממלכתו של הורדוס.

יוספוס פלביוס מזכיר ב"קדמוניות היהודים" (ט"ו, 9), כי הורדוס תיכנן שם עיר בנויה לתלפיות, מקושטת בארמונות פאר. הוא בנה תיאטרון מאבן וברובע הדרומי הקים אמפיתיאטרון בעל תפוסה רבה. באותו אמפיתיאטרון, ששוחזר ושופץ והוכשר ל-3,700 צופים, מתקיימות כיום הופעות שונות. עמודי גרנית ורודים ואפורים, וקטעי שיש לבן מגולף הפזורים בים החורבות מעידים כאלף עדים על הוד עירו של הורדוס, שנקראה בשם קיסריה לכבוד השליט הרומי אוגוסטוס קיסר.

יחד עם העיר בנה הורדוס נמל גדול ומפואר. יוסף בן מתתיהו (פלביוס) מספר על בונהו ומפעלו: "אך המלך לא חס על הכסף ועל העמל הרב ברצותו לכבד את אוהביו, וכבש את איתני הטבע והקים במקום ההוא נמל גדול. ובירכתי הים שם מבואות עמוקים לאוניות. ואף כי טבע המקום היה לו לשטן במעשהו, נלחם עם המעצורים הקשים וגם יכול להם. הקים בנין מוצק, אשר לא עצר הים כוח להרסו" (פלביוס, מלחמות היהודים א', כ"א, ה'-ז').

אחרי מות הורדוס הייתה קיסריה לעיר רומית. התנגשויות בלתי- פוסקות בין המושלים הרומיים ולבין הקהילה היהודית המקומית רבת-ההשפעה הגיעו לשיאן במרד הגדול של שנת 66 לספירה, שהתפשט כדליקת קוצים על פני ארץ-ישראל. בנמל קיסריה נחתו הלגיונות הרומאים וממנו פלשו אל פנים הארץ והצליחו לדכא את המרד. ירושלים והמקדש נפלו בשנת 70 לספירה, כשהרומאים כוננו בקיסריה את בירת מחוז יהודה. מרד הנפל של בר-כוכבא בשנים 135 - 132 היכה גלים גם בקיסריה, בה הומתו באכזריות רבה רבי עקיבא ותלמידיו מתומכי בר-כוכבא.

כבירת יהודה שגשגה קיסריה ובמאות שלאחר מכן התגוררו בה חכמי תלמוד ומלומדים נוצריים מפורסמים. כשפלשו אליה, בשיא פריחתה, צבאות המוסלמים, הוסיפה להתפתח והייתה עדיין עיר גדולה עד שכבש אותה בשנת 1101 בלדווין מלך הצלבנים והפך אותה למצודה מבוצרת. משך 165 שנה הייתה קיסריה אחד המאחזים החזקים ביותר של הצלבנים בחופי הארץ, מוקפת חפיר וחומה ענקית ובה שערים, כנסיות, רחובות ובתים, שעודם גלויים לעין כיום. בייברס, שולטן הממלוכים, הרס את קיסריה ב- 1265 עד היסוד.

קרוב לשבע מאות שנה עמדה העיר בשממונה; שדותיה ובוסתניה היו מוזנחים ואמת-המים הקטועה שלה יצרה ביצות שגרמו לתחלואה. בשנת 1882 הוקם הכפר קיסאריה על ידי בוסנים מוסלמים. קיבוץ שדות-ים הוקם שם ב- 1940 על אדמות שנרכשו מהכפר. הקיבוץ שימש כבסיס הפלי"ם, הפלוגה הימית של הפלמ"ח, מ-1943 עד 1948. הכפר נכבש במלחמת העצמאות ב-15 בפברואר 1948, רוב תושביו התפנו ממנו והשאר נצטוו לעזוב.

לאחר קום המדינה התחיל האזור להתפתח וב-1951 הוקמה בו העיירה אור-עקיבא. לאחר מכן נבנו בקיסריה שכונות הווילות, מלון מפואר עם מגרש גולף ושוחזר האתר הצלבני כאטרקציה לתיירות. מבקרים מישראל ומחו"ל באים לבלות על מגרשי הגולף או על שפת הים, לטייל בין ההריסות ועל פני השוק הביזנטי, על כתובותיו היווניות ועמודי הבהט שלו, לראות את אמת-המים הרומית, או לצפות בהופעה באמפיתיאטרון של הורדוס. שרידי הנמל הקדום טמונים כיום בחולות קרקע הים ואת פארו של הנמל מימי הורדוס אפשר רק לדמיין, על שלשת ה"פסלים קולוסליים על עמודים מכל עבר של הכניסה לנמל" שניצבו במבואותיו, כדברי פלביוס (א', 21).

הבול הונפק ב-1967 במסגרת סדרת בולים שנושאה הנמלים העתיקים בישראל, עיצוב: א. אדלר. הבול הבא (המוצג עם ההסבר באנגלית) הונפק ב-2011 במסגרת סדרת בולים שנושאה מפעלי הבניה של הורדוס, עיצוב: מאיר אשל וטוביה קורץ. הבול מציג ציור משוער של העיר והנמל בימי הורדוס. שובל הבול מציג תמונה אוירית של אזור הנמל העתיק כיום, הנמצא במתחם הגן הלאומי קיסריה.