צים, ובשמה המלא צים שרותי ספנות משולבים בע"מ, היא חברת ספנות ישראלית הנמנית עם עשרים החברות הגדולות בעולם בתחום ההובלה במכולות.

צים חברת השיט הארץ-ישראלית בע"מ הוקמה ב-1945 על ידי הסוכנות היהודית, ההסתדרות והחבל הימי לישראל. בין הדוחפים להקמתה של חברת ספנות לאומית "במדינה שבדרך" ניתן למנות את דוד בן-גוריון ואת דוד רמז, לימים שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל. ראשי היישוב חתומים על מסמך הבקשה לרישום החברה במרשם החברות המנדטורי.

שם החברה הוצע על ידי דוד רמז, לפי פסוק מהמקרא: "וְצִים מִיַּד כִּתִּים, וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ-עֵבֶר; וְגַם-הוּא, עֲדֵי אֹבֵד" (במדבר כד', כד'), ומפרש רש"י "וצים – ספינות גדולות" (לפי גרסה אחרת השם הוא ראשי תיבות של "צי ימי מסחרי"). הדגל של צים מבוסס על הצעת דגל הלאום של בנימין זאב הרצל - שבעה כוכבים זהובים על רקע לבן. שני הפסים הכחולים-אופקיים, עפ"י דוגמאת דגל המדינה, נוספו מאוחר יותר.

האונייה הראשונה שרכשה צים, בשותפות עם חברת אנגלית, הייתה האונייה "קדמה" שהגיעה ארצה בקיץ 1947. עם קום המדינה שונה שם החברה ל"צים חברת השיט הישראלית בע"מ". בעת מלחמת העצמאות סיפקה החברה קשר ימי והובילה מזון, ציוד צבאי וסחורות בתקופה בה אוניות זרות לא פקדו את נמלי הארץ.

המשימה המרכזית של החברה בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה הייתה הבאת מאות אלפי עולים ופליטים לארץ. כמה מאוניות המעפילים לשעבר צורפו לצים לאחר קום המדינה, ביניהן שתי "הפאנים" המפורסמות שצורפו תחת השמות "קוממיות" ו"עצמאות". במקביל רכשה החברה אוניות נוסעים נוספות, לרוב מיושנות, בהן "נגבה", "ארצה" ו"גלילה".

ב-1953 החלה צים בתהליך בנייה והתרחבות במסגרת הסכם השילומים עם גרמניה. צים בנתה 36 אניות חדשות, דבר שאפשר הרחבה דרמטית של הצי והיקפי הפעילות.

בשנות החמישים והשישים היו אוניות הנוסעים תחום הפעילות הבולט של צים, לצד התרחבות מתמדת של קווי המטענים. אוניות הנוסעים היו אמצעי תחבורה נפוץ לפני הופעתה של תחבורה אווירית זולה, והיו פופולריות גם לצורכי תיירות ונופש. לצים היו קווים קבועים בים התיכון ומאוחר יותר לארצות הברית וממנה. חלק מאוניותיה הפליגו ל'קרוזים' לאיים הקריביים בעונת החורף. ב-1964 הסתיימה בנייתה של אוניית הפאר "שלום", שהפכה תוך זמן קצר לכישלון כלכלי שסימן את סופו של עידן אוניות הנוסעים בצים.

בשנות ה-60 החלה צים להפעיל אניות מתמחות כמו אניות צובר, אניות קירור ומכליות דלק. תחום פעילות חשוב של החברה היה הובלת נפט איראני לישראל ומוצרי נפט מעובדים מישראל לאירופה. בשנות השבעים הוקם שרות המכולות של צים, והחברה הזמינה שש אניות – דור ראשון של אניות מכולה מתמחות. צים הייתה מחלוצות ההובלה במכולות, ובהדרגה הפך ענף ההובלה במכולות לתחום הפעילות המרכזי של החברה. בתחום זה נמנית צים, מאז שנות השמונים של המאה העשרים, על עשרים החברות הגדולות בעולם.

בתחילת 2004 הופרטה צים כאשר המדינה מכרה את אחזקותיה בחברה לחברה לישראל מקבוצת האחים עופר. ב-2008 שוק הספנות העולמי נכנס להאטה חריפה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. המשבר הרע משמעותית את מצבה הפיננסי של צים, והיא נאלצה להשבית חלק ניכר מהצי שלה. ב-2009 צים נאלצה לבקש הסדר חוב עם נושיה, והחברה לישראל נאלצה להזרים לה כספים כדי למנוע ממנה לפשוט רגל. הבעיות הפיננסיות של צים לא הגיעו עדיין לפיתרון ונכון לסוף 2013 היא במגעים עם בעלי האג"ח שלה לצורך קידום הסדר חוב חדש. אם צים תתאושש ותמשיך לשוט או תתפרק ו/או תאבד את זהותה הישראלית היא כרגע שאלה פתוחה.

צים מתפעלת למעלה מ-100 אוניות (עם כושר נשיאה כולל של TEU 337,000), כרבע מהן בבעלות מלאה או חלקית. לחברה יותר מ-470,000 מכולות מסוגים שונים, סוכנים ב-120מדינות, וכ-180 נמלי יעד.

הבול הונפק ב-1995. עיצוב: ר. אברהמי.