מלחמת ששת הימים החלה בבוקר 5 ביוני 1967 והסתיימה בליל ה-10 ביוני בניצחון אדיר ומוחץ של ישראל על צבאות ערב. בצד הערבי השתתפו במלחמה מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו גם בכוחות ששלחו עיראק, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל את חצי האי סיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש היה גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה.

קדמה למלחמה תקופה של שנים בה שכנותיה הערביות של ישראל הפרו הסכמים וחרחרו מלחמה. ב-1957, בעקבות מלחמת סיני, הוקם אזור חיץ בגבול בין מצרים לישראל שעליו פיקח כוח האו"ם UNEF. לישראל ניתנה הבטחה לחופש שייט במיצרי טיראן. אך מצרים בהנהגתו של גמאל עבד אל נאצר הסיתה את סוריה לבצע פיגועים חוזרים ונשנים בישראל מרמת הגולן. גם פיגועים מהגבול הירדני הפכו לשגרה. התוקפנות המצרית התגברה לאחר שמצרים קיבלה את תמיכתה הצבאית והמדינית של ברה"מ. לישראל לא הייתה ברירה אלא לנקוט בפעולות תגמול ומעגל האלימות הלך והתגבר עד שהגיע לידי משבר.

במאי 1967 סילק נאצר את כוח האו"ם מסיני, ביטל חד צדדית את אזור החיץ והזרים אליו כוחות מצריים. כמו כן סגר שנית את מיצרי טיראן בפני ספנות ישראלית. תוך הכרזות ברורות על כוונתם להשמיד את ישראל, התאחדו הכוחות הערביים. מצרים, סוריה וירדן, יחד עם כוחות נוספים ממדינות ערב אחרות, הציבו מול ישראל כוח אימתני שכלל 250,000 לוחמים, מעל 2,000 טנקים וכ-700 מטוסי קרב והפצצה.

בישראל החלה תקופת המתנה מתוחה ומשתקת. בעוד ישראל ממתינה, הגיבו יהודי העולם למצוקה. אלפי מתנדבים זרמו לארץ ונאספו תרומות ענק. תחת הנהגתו של ראש הממשלה לוי אשכול נערכה ישראל לקראת המלחמה ובין היתר הוקמה ממשלת אחדות לאומית ומשה דיין התמנה לשר הביטחון. הוחלט לא להמתין שהערבים יירו את היריה הראשונה ולפתוח במכה מקדימה.

צה"ל ובראשו הרמטכ"ל יצחק רבין הנחיתו את המכה המקדימה בבוקר ה-5 ביוני 1967. חיל האוויר בפיקודו של האלוף מרדכי הוד הפתיע, באמצעות טיסות נמוכות מתחת לאפשרות הגילוי של הראדאר, את חילות האוויר של מצרים וסוריה ולמעשה השמיד אותם כבר בשלב הראשון למלחמה. כוחות היבשה של ישראל פלשו לחצי האי סיני והתקדמו במהירות, תוך ניצול העליונות האווירית המוחלטת של צה"ל. המלך חוסיין קיבל הבטחה שאם ירדן לא תצטרף למלחמה ישראל לא תפגע בה, אולם בחר להתעלם ממנה וצבא ירדן פתח בהפגזת ערים וישובים ישראלים. בתגובה פלש צה"ל לגדה המערבית וב-7 ביוני רשם היסטוריה עם כיבוש העיר העתיקה של ירושלים.

במקביל להתקדמות כוחות היבשה בסיני, תפס כוח ימי של חיל הים את אזור שארם אל שייח בקצה הדרומי של חצי האי ופתח מחדש את מיצרי טיראן לספנות ישראלית. כאשר היה ברור שהמלחמה בחזית הדרומית הוכרעה, התפנה צה"ל לטפל בסורים וכבש את רמת הגולן. ב-10 ביוני, לאחר השמדת הכוחות הערביים בכל שלשת החזיתות, הסכימו מצרים וסוריה לשביתת נשק.

כתוצאה מהמלחמה אוחדה העיר ירושלים וישראל הפכה לכוח השולט בשטחים שנכבשו, על האוכלוסיה הערבית שבהם. האופוריה בישראל כתוצאה מהניצחון לא נמשכה הרבה שנים. היריבות הקשה עם הערבים ורגשות העוינות לא נעלמו. מדינות ערב המשיכו לדחות את הכרתן בישראל ולסרב להסכם שלום אתה. הפלשתינים, לאחר שהתאוששו מההלם הראשוני, פנו לדרך הטרור. חלפו רק כ-6 שנים מאז הניצחון ועל ישראל התרגשה מלחמת יום הכיפורים. ללא יכולת להגיע לפתרון מדיני, ישראל נשארה ועדיין שרויה במצב הקשה של שליטה בשטחים כבושים ועל מיליוני תושבים של אוכלוסיה ערבית עויינת.

סדרת הבולים לציון הניצחון במלחמה הונפקה ב-1967. עיצוב: ר. אראל.