זהו סיפורה של אבן אחת ששינתה את פניה של מדינה שלמה...

ב-11 באפריל 1912, 36 שנים לפני הכרזת העצמאות והקמתה של מדינה ישראל, התאספה לטקס היסטורי במורדותיו הצחיחים של הר הכרמל, קבוצת אנשים לבושים במיטב מחלצותיהם. איש מן הנוכחים לא שיער שטקס הנחת אבן הפינה לבניין ה"טכניקום" יהיה ציון-דרך היסטורי בהגשמת החזון האדיר של הקמת מוסד לחינוך מדעי-טכנולוגי ברמה עולמית בפינה נידחת זו של האימפריה העות'מנית.

סיפורו של ה"טכניקום" – זה היה שמו המקורי של הטכניון בגרמנית - הוא סיפורן של מאה השנים האחרונות. במהפכה התעשייתית השנייה, פותחו מכונות הדפוס ונוצרה תשתית תקשורתית חדשה; אלה אפשרו ליהודים, אשר היו פזורים בארצות הגולה, להתארגן נוכח התגברות גילויי האנטישמיות. לאור העובדה שמיהודים נמנעה באותם ימים הזכות לרכוש השכלה טכנולוגית, ייסודו של בית ספר למקצועות טכניים עמד בראש סדר העדיפויות בדרך להקמת בית לאומי לעם היהודי.

אותו מוסד חינוכי הפך לטכניון, שייחודו ההיסטורי בהיותו אוניברסיטה שבנתה ועיצבה את החקלאות, התעשייה, התשתיות, הביטחון, הטכנולוגיה העילית ולמעשה את הכלכלה של מדינה שלמה. הנחת אבן הפינה התניעה מאה שנים של קידמה ופיתוח, בהתאם לצרכים הלאומיים והעולמיים. הטכניון היה למוסד מוביל בתחומים רבים כגון ביו-טכנולוגיה, חקר תאי גזע, חלל, מדעי המחשב, ננו-טכנולוגיה, אנרגיה ורובוטיקה. שלושה מדענים מהטכניון, הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ'חנובר ודן שכטמן, זכו בפרסי נובל בכימיה.

בשנת 2012, בה הוא מציין מאה שנים להנחת אבן הפינה, הטכניון הוא מרכז עולמי משגשג בתחומי המחקר וההוראה המדעיים-טכנולוגיים. לומדים בו יותר מ-12,000 סטודנטים, ורבבות בוגריו מהווים את עמוד השדרה של תעשיית הטכנולוגיה העילית, שמניעה את כלכלתה של ישראל.

הטכניון הוא מוסד אקדמי וטכנולוגי בעל שם עולמי, שחרט על דגלו את ערכי המצוינות במחקר ובהוראה לטובת האנושות כולה.

כתב פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון.


הבול הונפק ב-2012 לציון 100 שנה לטכניון, מעצבת: נעמה תומרקין.

הבול מקפל בתוכו עבר, הווה ועתיד, לא של הטכניון בלבד, אלא של מדינת ישראל שהפכה לפורצת דרך במדע ובטכנולוגיה. על גבי הבול מופיעה תכנית של חזית הבניין, שאותו תכנן אלכסנדר ברוולד (Alexander Baerwald), אדריכל יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה.

מתוך הבניין צומח מרכיב, שפותח בטכניון בידי שלושה פרופסורים: דניאל ויס, אלכסנדר ירין ואייל זוסמן. זהו אבטיפוס של ננו-מצנח, שמבנהו ותנועתו מבוססים על מבנה זרע הסביון ותנועתו באוויר. הננו-מצנח עשוי ננו-סיבים, והוא בעצם גלאי מתוחכם לאיתור חומרים רעילים באוויר. אלפי מצנחים זעירים, המפוזרים באזור החשוד כנגוע, משנים את צבעם בנוכחות חומרים רעילים, וכך ניתן לקבוע את סוגם ולמנוע או להקטין את הפגיעה בחיי אדם.

הטכניון עוסק בשנים האחרונות במחקר בתחום הננו-טכנולוגיה במספר תחומים: ננו-אלקטרוניקה, ננו-אופטיקה, ננו-חומרים וההשקה שלהם עם מדעי-החיים. זהו תחום המאפשר שיתופי פעולה בין מדענים מתחומים שונים ומפקולטות שונות. המרכיב המוצג בבול הוא דוגמה מצוינת לכך.

בשובל הבול מופיעה ההזמנה לטקס הנחת אבן הפינה, ביום ה', ירח ניסן כ"ד שנת תרע"ב, בשעה השלישית אחרי הצהרים במגרש הטכניקום.