לאדינו היא שפה רומאנית יהודית הידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol", ספרדית־יהודית או אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. הלאדינו היא לשונם של צאצאי מגורשי ספרד שנפוצו לאחר הגירוש (1492) ברחבי האימפריה העותומאנית, במרכז אירופה ובדרומה ובצפון מרוקו; הדיאלקט של השפה במרוקו נקרא "חכיתיה". במשך חמש מאות שנים שימרו המגורשים את שפתם, שביסודה עמדה הספרדית (קסטילית) העתיקה. הלשון קלטה מרכיבים עבריים, תורכיים ובלקניים, ונחשפה החל מאמצע המאה ה- 19 גם להשפעת הצרפתית. הלאדינו נכתבה תמיד באותיות עבריות (אותיות מרובעות וכתב רש"י). הניתוק מן הספרדית וקליטת ההשפעות השונות השלימו תהליך לידתה של לשון יהודית, העומדת בפני עצמה: הלאדינו.

לבד מן הפולקלור העשיר שבו מצטיינת הלאדינו (רומנסות, שירי אהבה, פיוטי חג ומועד, סיפורים ופתגמים), נכתבה בה ספרות עשירה. גולת הכותרת של היצירה הדתית המקורית בלאדינו היא "מעם לועז". הוגה המפעל והמחבר הראשון, רבי יעקב כולי, תכנן אותו כחיבור רב-כרכים על המקרא. המתכונת: מעין אנציקלופדיה מרהיבה של פרשנות, מדרש, מוסר, הלכה ומנהג, ובצידם ידיעות בהוויות עולם וטבע היקום. החומר שאוב ממאות מקורות בספרות ישראל. הכרך הראשון על ספר בראשית הופיע בקונסטנטינופול ב-1730.

תור ההשכלה מגיע אל האימפריה העותומאנית במחצית המאה ה- 19. אחד מביטוייו הוא עיתונות הלאדינו. העיתון הראשון, "שערי מזרח", הופיע באיזמיר ב1845/6-. הוא פותח 150 שנות עיתונות בלאדינו, שבמהלכן הופיעו יותר מ300- כתבי-עת. העיתונות מביאה עימה את הרומאנים המתורגמים והמקוריים. מאות מהם נדפסו במרכזי הדפוס של הלאדינו (בהם: קונסטנטינופול, איזמיר, סלוניקי, ירושלים ווינה), ועינגו את אלפי קוראיהם. בצד הרומן הייתה פריחה גם לתיאטרון. ידוע לנו על יותר מ- 200 מחזות בלאדינו, שהועלו בתפוצות הספרדיים החל מן הרבע האחרון של המאה ה- 18.

השואה הנוראה מחקה קהילות עתיקות-יומין של דוברי לאדינו, בהן סלוניקי ושאר קהילות יוון, מקדוניה, סרביה ובוסניה. רוב היהודים הספרדים באירופה הושמדו. דומה היה כי לאחר החורבן לא תהיה תקומה ללאדינו. אולם בשנים האחרונות ניכרת התעוררות בכל הנוגע לשפה ולמורשתה. מופיעים ספרי שירה, קבצי פולקלור ומחקרים. השפה נלמדת באוניברסיטאות ובמסגרות נוספות. גולת הכותרת היא חקיקת חוק הלאדינו על-ידי הכנסת (1996) לעידוד, טיפוח ושימור מורשת השפה; והקמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו בראשותו של יצחק נבון, הנשיא החמישי של ישראל.

מבוסס על דברים שכתב אבנר פרץ, אוניברסיטת בן-גוריון.

בבול נראה איור המבוסס על השראה של עיטורים בכתבי-יד ספרדיים עתיקים. במרכז האיור – המילה "לאדינו" בכתב רש"י.

במעטפת היום הראשון נראה תצלום של שער "ספר מעם לועז" ל"בראשית", רבי יעקב כולי, קושטא 1730. התצלום באדיבות בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. כמו כן מופיעות המילים "לשון מאספיא" , כלומר: לשון מספרד.

הבול הונפק ב-2002, עיצוב: בן ציון בני נחמיאס.