ב-995 לפנה"ס קבע דוד המלך את ירושלים, עיר יבוסית בעברה, כבירת הממלכה. המאורע מסמן את הפיכת העיר למוקד אמונתו וזיכרונו ההיסטורי של העם היהודי. בה נבנה בית המקדש, אליה עלו לרגל, בה נכתבו פרקי ספר הספרים ובתוכה התנבאו הנביאים; ובימינו, כבירת ישראל, היא שוב סמל רוחני ולאומי גם יחד לעצמאות ולריבונות של העם היהודי.

ירושלים היא עיר בעלת משמעות אוניברסלית. גם לנצרות ולאסלם יחס קדושה לירושלים, וריבוי האתרים המקודשים לשלוש הדתות הפך את העיר למרכז רוחני ודתי עולמי, שאליו נשואות עיני מאות מיליוני בני-אדם. ירושלים כיום היא עיר קוסמופוליטית, שבה פסיפס עשיר ומגוון של אנשים ודתות.

גיליון המזכרת עם שלשת הבולים "ירושלים 3000" הונפק ב-1995 במלאת 3000 שנה לירושלים היהודית. עיצוב: רותי קנטור וענת פרידמן.

תיאור הבולים:

*** בול ערך נקוב 1 ש"ח – המלך דוד מנגן בנבל, רצפת פסיפס, בית הכנסת בעזה, המאה הו' לסה"נ. (באדיבות רשות העתיקות). בשובל: טביעת החותם (בולה) של הסופר המקראי "גמריהו בן שפן", חפירות עיר דוד, סוף ימי בית ראשון. (באדיבות רשת העתיקות). ברקע – קטע ממגילת המקדש, מגילות מדבר יהודה. (באדיבות היכל הספר, מוזיאון ישראל).

*** בול בערך נקוב 1.50 ש"ח – תיאור ירושלים מתוך מפה של ארץ ישראל, על-פי ציור של רבי פיניה מצפת, המאה הי"ט. בשובל: קטע מחותם פליז יצוק, פאס, מרוקו, המאה הי"ט. ברקע – מתפללים ליד הכותל המערבי, על-פי תצלום של י"ב בונפיס, המאה הי"ט (אוסף משפחת גרוס, הוצגו בתערוכת "ציון וירושלים ברוח ובחומר", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב).

*** בול בערך נקוב 1.80 ש"ח – תצלום אווירי של קריית הממשלה בירושלים, ובו נראים בניין הכנסת, משרדי הממשלה ובית המשפט העליון. (על פי תצלום של דובי טל, מוני הרמתי – אלבטרוס, צילום אוויר). בשובל: המנורה – סמל המדינה, וברקע קטע ממגילת העצמאות.