בנובמבר 2005 קיבלה עצרת האו"ם את ההחלטה 60/7 הקובעת את 27 בינואר כיום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה.

דברים שכתבה פרופ' חנה יבלונקה לרגל ההנפקה המשותפת של הבול עם האו"ם ב-2008:

בחלוף למעלה מ-60 שנה מיום שחרור מחנה אושוויץ, מצוייה האנושות בצומת דרכים שבו הופך הזיכרון האישי אט אט להיסטוריה. שימור זיכרון השואה הוא ציווי ואתגר יהודי וכלל אנושי ייחודי.

מחוללי השואה שמו להם למטרה למחוק מעל פני האדמה את אחרון בניו של עם אחר, בכל מקומות פזוריו. לרצח הזה לא קדם עימות לאומי, דתי או פוליטי. המניע לרצח היה אידאולוגי. גם אופן הביצוע היה חדשני. הרצח נוהל כתוכנית ארגונית מתועשת על-ידי המדינה ומוסדותיה, בייסודיות, בעדיפות עליונה, לעיתים אף בסתירה לאינטרס המלחמה של גרמניה.

העם היהודי שהתרכז ברובו באירופה נמחק מנופה של היבשת מבחינה ביולוגית ותרבותית. שליש מבניו, ובהם מיליון וחצי ילדים, נרצחו.

גם היום, למעלה מ-60 שנה לאחר סיומה של המלחמה, לא הצליח העם היהודי להתאושש מספרית. היהודים מונים כיום כ-10 מיליון, כמחצית ממספרם ערב מלחמת העולם השנייה.

מההיבט התרבותי הצליחו הנאצים ועוזריהם למחוק מעל פני האדמה ציוויליזציה יהודית עתירת נכסים, שהייתה גם נדבך מכריע בתרבותה של אירופה.

השואה ייצרה שינוי עמוק בעם היהודי: המרכז היהודי הגדול באירופה נמחק, ואת מקומו תפסו שני המרכזים הצעירים בארץ ישראל ובארצות הברית.

לאחר השואה הוקמה מדינת ישראל, המדינה היהודית, וזיכרון השואה הפך אחד המרכיבים המרכזיים בזהות היהודית הן בישראל והן בתפוצות.

האנושות שינתה את פנייה לעד. "אירוע מעצב תקופה" עתיד הפילוסוף פרופסור אמיל פאקנהיים לקרוא לשואה. זו אינה ניתנת עוד לניתוח היסטורי בלבד. מ-1945 השואה היא נדבך מרכזי בכל דיון העוסק במוסר, אתיקה, משפט, חברה ותרבות. זיכרון השואה אינו, אפוא, רק פועל יוצא של הזיכרון האישי אלא של מערכות חובקות עולם של מחקר, חינוך, ספרות ותיעוד.

"הזהו אדם?" קרא לספרו פרימו לוי, הסופר ניצול אושוויץ. שאלה קצרה המכילה הכל: יש בה תמיהה גדולה נוכח שבריריותם של כל ערכי היסוד האנושיים והרשעות הגדולה שהייתה מקופלת ברצח היהודים; יש בה גם הצבת אתגר, החובה להבין היטב את נפש האדם על מורכבותה כדי שבבוא יום פקודה לא יתאפשר עוד ליקוי מאורות אנושי.

הבול הנוכחי המוקדש ליום הזיכרון הבין-לאומי להנצחת קורבנות השואה – 27 בינואר 2008 – הוא צעד קטן אך משמעותי להפצת התודעה בעולם.


תיאור הבול: בבול נראה איור של גדר-תיל המייצג את הזוועה ואת הסבל שבשואה, והוא יוצר גבעול של פרח הצבעוני המוקיר את קורבנות השואה. הבול עוצב בידי מאתיאס דלפינו Matias Delfino, עבור ארגון האומות המאוחדות.