החותם של שמע עבד ירובעם ועליו הציור של אריה שואג הוא חותם מהמרשימים והיפים ביותר שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל. הוא התגלה בחפירות הראשונות שנערכו בתל מגידו בשנים 1903-1905 על ידי גוטליב שומאכר מן הקהילה הטמפלרית הגרמנית בחיפה. לצערנו, החותם נשלח בזמנו כמתנה לסולטאן עבד אל-חמיד ועקבותיו אבדו באוספי הטופקאפי באיסטנבול במהלך מלה"ע הראשונה.

תל מגידו הוא מהחשובים ומהמרשימים באתריה הארכאולוגיים של ישראל. החוקרים גילו בתל מגידו שלושים שכבות ארכיאולוגיות, החל מהתקופה הנאוליתית ועד התקופה האשורית, המשתרעות על פני למעלה מ-4000 שנה. בשנת 2005 הוכר האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

בימיו של ירובעם השני ( 784-750 לפנה"ס) העיר מגידו שימשה מרכז ממלכתי. היא הייתה בנויה אז כרשת של רחובות מקבילים ומצטלבים. במרכז העיר נחפרה ממגורת ענק. שטח מבני הציבור היה מצומצם והוא רוכז משני עברי השער הראשי. לעיר היה אופי אזרחי ברור דבר המצביע על חולשתה הצבאית והכלכלית של ממלכת ישראל בשלב האחרון לקיומה.

על החותם כתוב באלפבית העברי העתיק "לשמע עבד ירבעם", דהיינו, של (שייך ל) שמע (שמו של השר או הפקיד) הכפוף לירבעם (השני, בן יהואש). הכתב העברי העתיק לא מובן ליודעי העברית היום מאחר והיהודים עברו במאה ה-5 לפנה"ס לכתוב באלפבית הארמי שאף הוא עבר גילגולים עד לצורת האלפבית בעברית המודרנית.

תמונת האריה השואג מהחותם שובצה בסמל המועצה האזורית מגידו שעוצב בשנת 1952. היא גם מופיעה על המטבע חצי שקל שהונפק ב-1980 והיה במחזור עד 1985.

הבול הונפק ב-1957, אחד משלשה בולים המציגים חותמות עבריות עתיקות (כל השלשה מוצגים עוקב עם ההסבר באנגלית). עיצוב: מרים קרולי.