חודשי השנה
חודשי השנה ביהדות מבוססים על שילוב שבין לוח הירח ללוח השמש. במקרא אין שמות לחודשים אלא מספרים סידוריים: החודש הראשון (ליציאת מצרים), החודש השני (ליציאת מצרים) וכו'. בחלוף השנים ניתנו להם שמות עבריים שאבדו מאיתנו פרט לארבעה: חודש האביב (שמות יג,ד), ירח האיתנים (מלכים א ח,ב) ירח בול ,חודש זיו (שם ו,א). בימי גלות בבל החלו לקרוא לחודשים בשמות בבליים–אכדיים, המוזכרים בכתבי הקודש המאוחרים, ומקובלים עד היום. בכל חודש השמש ניצבת (לצופה על כדור הארץ) בתוך קבוצת כוכבים מיוחדת שנקראת מזל החודש. לכל מזל חודש ניתן שם מעולם הטבע המתאים לעונה, או בהשפעת הפולחן הדתי.
תשרי –
נקרא גם ירח האיתנים, כי לפי המסורת אבות האומה, הנקראים איתני העולם, נולדו בחודש זה. בתאריכים א,ב חל ראש-השנה. מצווה מהתורה לשמוע קול שופר (במדבר כט,א). נוהגים לאכול מאכלים, המסמלים תקווה וסימן טוב, כמו תפוח בדבש (שתהיה שנה מתוקה), ורימון (שירבו זכויותנו כגרגרי הרימון). ב-י' בתשרי חל יום הכיפורים. ביום זה צמים ואסורים בכל מלאכה, כדי לכפר על העבירות שבין האדם למקום. בחמישה-עשר לחודש חל חג סוכות שנמשך שבעה ימים, זכר לסוכות שישבו בהן בני ישראל בכל תקופת הליכתם במדבר עד כניסתם לארץ-ישראל. מייד לאחר סוכות חל החג המקראי שמיני עצרת, ובימי-הביניים נוסף ליום זה השם שמחת תורה, על שם השמחה שליוותה את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה ותחילת מחזור קריאה חדש. בטבע – מכשירים את הקרקע לזריעת תבואת החורף. מזל – מאזניים.
חשוון –
(ירח בול, כנראה מהמילה יבול) – פירוש השם מרחשוון באכדית הוא ירח שמיני. במקורותינו הוסברה התוספת "מר" לשם החודש, כי מר פירושו טיפת מים (ישעיהו מ,טו), או שהחודש מר כי אין בו חגים ואירעו בו צרות מרות כתחילת המבול ועוד. בטבע – מתחילה שלכת החורף, וזורעים את דגני החורף. מזל – עקרב.
כסלו –
ב-כ"ה בכסלו חל חנוכה. בתאריך זה בשנת 164 לפנה"ס כבש יהודה המכבי את ירושלים וטיהר את המקדש. מצאו פך קטן של שמן שלא הספיק אפילו לבעירה של יום אחד, נעשה נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לדורות נקבע לציין שמונת ימים אלה בהדלקת נרות ובאמירת תפילת הלל. נוהגים לאכול מאכלים ספוגים בשמן – סופגניות ולביבות, ומשחקים בסביבון. בטבע – נובטים צמחים חד-שנתיים רבים. מזל – קשת.
טבת –
בעשרה בטבת חל יום צום, כי ביום זה בשנת 588 לפנה"ס החל המצור על ירושלים ע"י נבוכדנצר מלך בבל.המצור נמשך שנתיים עד תשעה בתמוז, שנת 586 לפנה"ס. בטבע – עיצומה של עונת ההדרים. מזל – גדי.
שבט –
השקדייה פורחת, בשדות התבואה מתפשטים כתמים צהובים של פרחי החרדל. ט"ו בשבט הוא תאריך הקובע את סדר תרומות ומעשרות של פירות העץ, וגם קובע לגבי העצים הניטעים בשנה זו את חישוב שלוש שנות עורלה שבהן הפרי אסור באכילה (ויקרא יט, כג). מקובלי צפת הנהיגו במאה השש-עשרה את סדר ט"ו בשבט. בחוגים של מבשרי הציונות במאה התשע-עשרה החל מנהג הנטיעות, שהלך והשתרש במושבות העבריות ותרם לבנייתה של הארץ ולפריחתה. מזל – דלי.
אדר –
בחודש זה חוגגים את פורים לציון הצלתם של יהודי פרס במאה ה5- לפנה"ס. מצוות היום כוללות: קריאת מגילת אסתר, משלוח מנות, מתן מתנות לאביונים וקיום סעודת פורים. נוהגים לאכול אוזני המן ולהתחפש על-פי הכתוב "ונהפוך הוא" (אסתר ט,א). בטבע – שיא צמיחת פרחי הבר החד-שנתיים. מזל – דגים.
ניסן –
ניסן נקרא גם חודש האביב. תחילת קציר השעורים. לפי המקרא הוא ראשון לחודשי השנה, מפני שבחודש זה יצא עם ישראל ממצרים. ב-ט"ו בניסן חל חג הפסח במשך שבעה ימים לזכר היציאה ממצרים; לכן הוא נקרא גם חג החירות. החג נקרא גם חג המצות מכיוון שהיציאה נערכה בחופזה ולא הספיק בצקם להחמיץ, והם אכלו מצות. מפסח עד שבועות סופרים את ספירת העומר, ונוהגים עד ל"ג בעומר מנהגי אבלות – אין מתגלחים, אין מסתפרים ואין מתחתנים לזכר מותם של עשרים וארבעה אלף מתלמידי רבי עקיבא בין פסח לל"ג בעומר במאה ה-2 לסה"נ. מזל – טלה.
אייר –
אייר נקרא גם חודש זיו, בשל זיו הפרחים הפורחים בו. ב-י"ח באייר, ל"ג בעומר, חל יום מותו של התנא רבי שמעון בר יוחאי. הילדים מדליקים מדורות ומשחקים בחץ וקשת. אחד ההסברים למנהג הדלקת המדורות נעוץ בתיאור הסתלקותו של בר יוחאי שהיה מלווה באש גדולה שהקיפה את מיטתו. לפי המסורת ב-ל"ג בעומר פסקו מלמות תלמידי רבי עקיבא, ובכל עדות ישראל מפסיקים בל"ג בעומר את האבלות ומתחתנים. האשכנזים אינם מתחתנים גם בין ל"ג בעומר לשבועות מחמת האבל על חורבן קהילות יהודי אירופה בעת זו, בימי-הביניים במסעי הצלב. בטבע – תחילת הפריחה של הצמחים בגדות הנחלים, והבולטים שבהם ההרדוף ושיח-אברהם. מזל – שור.
סיוון –
תחילת קציר החיטים. ביכורי פירות הקיץ מבשילים. בחודש זה חל חג השבועות, המסיים מניין של שבעה שבועות מפסח. בין שמותיו הנוספים של החג: יום הביכורים, כי משבועות החלו להביא למקדש ביכורים משבעת המינים; חג הקציר, כי החל קציר חיטה; חג מתן תורה, כי לפי המסורת התורה ניתנה ב-ו' בסיוון: עצרת. מזל – תאומים.
תמוז –
בחודש זה שדות הבור מצהיבים ובולטת פריחת הקוצים למיניהם. י"ז בתמוז הוא יום צום לזכר כמה דברים שארעו בו וביניהם: משה רבנו שבר את לוחות-הברית בעקבות חטא העגל, והובקעו ע"י הרומאים חומות ירושלים בימי בית שני. מזל – סרטן.
אב –
תחילת קציר תבואות הקיץ ובצירת ענבי יין. בתשעה באב יום צום לזכר אירועים שארעו בו וביניהם חורבן שני בתי-המקדש. ב-ט"ו באב חג מחולות; לפי המקורות התנאיים, ביום זה הבנות רקדו בכרמים בבגדים לבנים, ולמי שלא הייתה אישה, פנה למצוא אותה שם. מכאן מסורת החתונות ב-ט"ו באב. מזל – אריה.
אלול –
מנהג יהודי ספרד ועדות המזרח הוא להשכים כל בוקר לאמירת סליחות כהכנה לימים נוראים. באשכנז מתחילים לומר סליחות רק בסוף החודש לפני ראש השנה. יש מנהג עממי, לפיו איש שולח לרעהו כרטיס ברכה ובו איחולים לשנה החדשה. בטבע – קוטפים כותנה, מוסקים זיתים וגודרים תמרים. מזל – בתולה.
מבוסס על דברים שכתב ד"ר דב הרמן, הפקולטה ליהדות אוניברסיטת בר-אילן.
בולי הסדרה, שהונפקה ב-2002, נבחרו מתוך עבודות של סטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים, בהנחיית המעצב מר מאיר אשל.