הפרשה של הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, במסגרת הצבא הבריטי, הנה פרשת מפתח בתולדות הציונות. לראשונה הוקמה יחידה צבאית שחייליה יהודים, נוער יהודי מתנדב מתפוצות הגולה, (בעיקר מאנגליה ארה"ב וקנדה) וארץ ישראל. מטרתם של המתנדבים הייתה להשתתף בשחרור הארץ משלטון הטורקים כצעד להבטחת הארץ לעם היהודי.

ראשיתה של התנועה בהקמת "גדוד נהגי הפרדות של ציון" שהוקם באלכסנדריה של מצרים ביוזמת זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור. שרתו בו מתנדבים שגורשו ע"י הטורקים מהארץ. הגדוד השתתף במלחמה בחזית גליפולי ב- 1915, ופורק לאחר הפינוי הבריטי משם.

בשנת 1917 נעתרה ממשלת בריטניה להקים יחידות יהודיות שילחמו בחזית ארץ-ישראל. הוקם גדוד הקלעים המלכותיים 38 ובו מתנדבים מאנגליה ובמקביל הגדוד ה- 39 ובו מתנדבים מארה"ב וקנדה, שיוזמיו היו, בין היתר, דוד בן גוריון ויצחק בן-צבי, שאף שרתו בו. להחלטה זו קדמה פעולה ענפה ועקשנית שבראשה עמד זאב ז'בוטינסקי. הגדודים אומנו באנגליה ובמצרים והספיקו ליטול חלק במתקפה הסופית של הצבא הבריטי נגד הטורקים.

גדוד 40 הוקם מקרב מתנדבים מהישוב היהודי הקטן בארץ ביוזמת קבוצת צעירים, ביניהם אליהו גולומב, דב הוז ומשה סמילנסקי. בשנת 1919 אורגנו חיילי הגדודים שנותרו אחר השחרור, בגדוד אחד שזכה לשם "ראשון ליהודה". בשנת 1921 לקחו אנשי גדוד זה חלק פעיל בהגנת תל-אביב נגד הפורעים הערבים ללא אשור השלטונות הבריטים והגדוד פוזר.

הגדודאים, במדים ובלא מדים, נטלו חלק פעיל בהגנת הישוב היהודי, התערו במסגרתו והיוו גורם חשוב בחיים הציבוריים והכלכליים. הם שמשו בתפקידי מפתח בארגון המחתרת "ההגנה", שממנה צמח ברבות הימים צה"ל.

בבול מופיע צילום המנורה, הסמל אשר שימש תג-כובע של הגדוד הארץ-ישראלי "הגדוד הראשון ליהודה", על רקע קבוצת פרשי הגדודים העבריים. בשובל הבול מופיע אחד מתגי- השרוול של הגדודים העבריים.

מבוסס על סיכום מאת בית הגדודים באביחיל.

הבול הונפק ב-1988, עיצוב: צבי נרקיס.