
האותיות העבריות
באלף השני לפני סה"נ כתבו הבבלים והאשורים בכתב היתדות, והמצרים - בכתב ההירוגליפי. בסוגי כתב אלו היו מאות סימנים, ורק סופרים ומשכילים מעטים ידעו לקרוא ולכתוב.
הכנענים, שב- 1800 לפני סה"נ (בקירוב) יצרו כתב לשפתם, תרמו לאנושות את האלף-בית וגרמו לכך שברבות הימים הפכה ידיעת קרוא וכתוב לנחלת הכלל. הם השתמשו בתמונות דומות לאלו שבכתב ההירוגליפי, אך בעוד שבכתיבה המצרית התמונה סימלה את שם התמונה, בכתב הכנעני התמונה ציינה רק את ההגה הראשון שבשם התמונה. ציור של בית סימל את ההגה ב, כף-יד ציינה כ, מים – מ, עין – ע, ראש – ר.
כתב התמונות הכנעני התפתח לכתב קווי. באלף הראשון לפני סה"נ, לאחר שבארץ-ישראל ובסוריה התיישבו בני ישראל (העברים), הפלשתים והארמים, הצטמצמה כנען לשטח לבנון של ימנו. היוונים קראו לכנענים פיניקים. בכתב הפינקי היו 22 סימנים קווים, שרובם נקראו על שם התמונה המקורית. השמות אלף, בית, גימל, דלת וכו' נשתמרו בעברית וברוב השפות שכתביהן הם צאצאי הכתב הפיניקי, ובכלל זה יוונית.
בני ישראל, בהגיעם לארץ כנען, אימצו את מסורת הכתיבה הכנענית-הפינקית ובמאה התשיעית לפני סה"נ החלה התפתחותו הנפרדת של הכתב העברי (העתיק). גם הארמים, שהגיעו לסוריה לאחר העברים, למדו את הכתב הפיניקי ופיתחו ממנו ענף עצמאי משלהם.
במאה השמינית לפני סה"נ כבשו האשורים את ערי ארם וגילו שהארמים כתבו בכתב נוח הרבה יותר מכתב היתדות שלהם, בעל מאות הסימנים. הם הפכו את השפה והכתב הארמיים לאמצעי-תקשורת בין מחוזות האימפריה האשורית, וברבות הימים הייתה הארמית שפה בין-לאומית. הפקידים ורבים מבני המעמד העליון בכל העמים שבממלכות אשור, בבל ופרס דיברו וכתבו ארמית. בימי שיבת ציון, כתבו תושבי יהודה ושומרון טקסטים עבריים בכתב העברי (העתיק) ואילו טקסטים ארמיים – בכתב הארמי.
לאחר כיבוש האזור בידי היוונים פסקה הארמית לשמש שפת הממלכה, אבל כל עם החל לפתח את השפה והכתב הארמיים בדרכים משלו. כך פיתחו היהודים מהכתב הארמי את הכתב המכונה במקורותינו – כתב אשורי, הוא אבי הכתב שלנו – הכתב העברי המרובע.
כתב: פרופ' יוסף נוה, האוניברסיטה העברית בירושלים
הסדרה מופיעה ב- 3 גיליונות: 22 בולי אותיות האלף-בית בערך נקוב של 10 אג' כל אחד, מעצב: ארנסט לורנצוב; 5 בולי אותיות סופיות, בערך נקוב של 10 אג' כל אחד, מעצב: יצחק גרנות עפ"י ארנסט לורנצוב; בול אלף-בית בערך נקוב של 1 ש"ח (מוצג עוקב עם ההסבר באנגלית), מעצב: יצחק גרנות עפ"י ארנסט לורנצוב.