אנה פרנק נולדה ב-1929 בפרנקפורט, גרמניה. ב- 1933, עם עלית היטלר לשלטון, ברחה משפחת פרנק מגרמניה הנאצית לאמסטרדם, הולנד. כאשר החלו בפברואר 1941 הרדיפות אחרי יהודי הולנד, מצאה משפחת פרנק יחד עם עוד שתי משפחות מחבוא באגף האחורי של בית המסחר של אביה, אוטו פרנק. הכניסה למחבוא הוסתרה ע"י ארון ספרים, מסתובב על ציר. במשך שנתיים הסתתרו במחבוא בעזרתם של עובדי בית המסחר ההולנדיים של מר פרנק, שחירפו נפש למענם ודאגו להם למזון, בגדים ושאר חפצים להם נזקקו.

ביומנה מתארת אנה את מהלך החיים במסתור בשנים אלו. חמש שנות שלטון הנאצים בהולנד היו חמש שנות דיכוי, שעבוד, טרור, אלימות, רעב ופחד. שנים אלו היו גם שנות שיתוף פעולה עם האויב, אך מאידך גם שנות התנגדות ומחתרת. שנים אלו התבטאו באובדן רב של חיי בני-אדם חפים מפשע. אנה פרנק הייתה אחת מהם.

פסקה מפורסמת ביומן כתבה אנה ב-15 ביולי 1944, כשלושה שבועות לפני מאסרה: "קשה בזמנים אלו: אידאות, חלומות ותקוות כמוסות מתעוררות בנו ואז מרוסקים כנגד המציאות הקודרת. זהו פלא שלא זנחתי את כל האידאלים שלי. הם נראים כה אבסורדיים פרקטיים. למרות זאת אני נצמדת אליהם מאחר ואני עדיין מאמינה, למרות הכל, כי בני האדם הם טובי לב... זה לחלוטין בלתי אפשרי עבורי לבנות את חיי על יסוד של תוהו, סבל ומוות. אני רואה את העולם משתנה לאט והופך לארץ פרא. אני שומעת את הרעם, שיום אחד יהרוס גם אותנו, מתקרב. אך למרות זאת כאשר אני מביטה לשמיים אני מרגישה שהכל ישתנה לטובה, שהאכזריות הזו תסתיים וכי שלום ושלווה יחזרו פעם נוספת".

הרישום האחרון ביומן הוא מיום 1 באוגוסט 1944. שלשה ימים לאחר מכן נחשף המסתור בעקבות הלשנה. אנה ומשפחתה שולחו תחילה למחנה וסטרבורק (מחנה הסגר בהולנד) ולאחר מכן לאושוויץ. משם הועברו אנה ואחותה הבכירה מרגוט למחנה הריכוז ברגן בלזן. האם נשארה באושויץ ושם מתה מרעב. אנה פרנק נפטרה ממחלת הטיפוס במרץ 1945 במחנה ברגן-בלזן, בטרם מלאו לה 16 שנה. אחותה מרגוט מתה ימים ספורים קודם לכן. יחד עם אנה ואחותה מתו באותו חודש במחנה מעל 18,000 אסירים מתשישות, רעב, קור ומחלות. כל זה התרחש זמן קצר בלבד לפני שהמחנה שוחרר ב-15 באפריל 1945. ביום השחרור נספרו במחנה כ-60,000 בני אדם.

רק אביה של אנה נשאר בחיים והוא קיבל לידיו את יומנה מאחת העוזרות שמצאה אותו במחבוא, ומסרה אותו לידיו כשחזר לאמסטרדם לאחר המלחמה. יומנה של אנה פרנק ראה אור לראשונה בהולנדית ב- 1947 ומאז הודפס ביותר מ- 50 שפות. תוכנו הומחז והוסרט.

הבית שבו הסתתרו אנה ומשפחתה משמש היום מוזיאון – "בית אנה פרנק", והוא מנוהל ע"י מוסד פרנק שהוקם במאי 1957. מטרתו העיקרית של המוסד היא שימור הבית שהתפרסם בעולם כולו הודות ליומן. אם כי בבית חפצים רבים המשמשים כעדות למאורעות העבר, אין מטרת המוסד מרוכזת בעבר בלבד, אלא בהמשך מאבקה ושאיפתה של אנה לעולם טוב יותר.

מבוסס על דברים שכתב בנימין אנוליק, בית לוחמי הגיטאות.

הבול הונפק ב-1988, עיצוב: אד ואן אוין.