בבולים שבגליונית המזכרת מתוארים סצנות מחיי אחוזת בית, השכונה שקדמה לתל-אביב, באמצעות ציורים של הצייר נחום גוטמן. להלן קטעים מהקדמתו של שלמה שבא לספרו של נחום גוטמן "עיר קטנה ואנשים בה מעט", שבו כינה את אחוזת בית של נחום גוטמן – "גן עדן של ילדות":

"...נחום גוטמן עלה עם הוריו לארץ בהיותו בן שבע, בשנת 1905. כשהיה בן שתים-עשרה עברה משפחתו לשכונה החדשה שקמה ליד יפו – אחוזת בית, היא תל-אביב – שהייתה יותר משכונת מגורים. זו הייתה האוטופיה של הציונות, מעין דוגמה כיצד תיראה היישות העברית-יהודית כשתקום בארץ, ובשביל הילד הייתה השכונה החדשה, בתי האבן הלבנים, הצצים בין הגבעות, רחובותיה הנקיים, שתיליה הצצים בשדרות, סדריה – מעין חלום של ילדות.

נחום גוטמן הוא בעצם האיש המרכזי שקבע בדמיוננו את דמותה של אחוזת-בית ותל-אביב בראשיתם. הוא עשה זאת בכתיבה ובציור כמה עשרות שנים לאחר שהדברים קרו. אבל אנחנו קיבלנו תיאורים אלו כדמותה האמיתית של העיר בעריסתה.

אחוזת בית, תל-אביב של אז, נראית בעיננו כמו שסיפר עליהם נחום גוטמן, וכשאנו כותבים עליה או מדברים בה, אנחנו מדברים בתמונות של גוטמן.

תל-אביב עולה בכתביו של גוטמן כיישוב של אנשים האוהבים זה את זה, ועושים אך טוב – שכונה טובלת בשמש המקיפה אותה בזרועות אהבה (הוא גם צייר ציור כזה); עיר שאין בה ייסורים, עיר חלום הציונות...".


להלן תיאורי הבולים בסדרה. הציטוטים בתיאורים לקוחים כלשונם מתוך ספרו של נחום גוטמן "עיר קטנה ואנשים בה מעט".

פנס הרחוב הראשון: הצבת פנס-הרחוב הראשון, פנס לוקס, היה אירוע מרכזי בחיי תל-אביב הקטנה. הוא ביטא עבור השכונה לא רק הכנסה של ציוויליזציה אלא גם תרבות. "ולשכונה הצעירה יש מעתה מרכז. פנס הרחוב הראשון בתל-אביב".

הקונצרט הראשון: חיי תרבות עשירים איפיינו את תל-אביב כבר מהיווסדה. הקונצרט הראשון מסמל את הזיקה לתרבות אירופה. הבית שבו נערך הקונצרט, הופך באותן שעות ל"מרכז העולם". במהרה הפכה תל-אביב למרכז של אמנות ספרות שירה, מוסיקה, עיתונות וכו'.

הרופא ד"ר חיסין: ד"ר חיסין נהג לבקר את חוליו כשהוא מגיע אליהם רכוב על חמור. גוטמן מתאר אותו כדמות אהודה ביותר על "יהודים, ערבים ונוצרים" "הנה על כן, למראה גבו בלבד, היו הילדים שברחוב מחייכים, כי היו נזכרים בתרופות המתוקות שזכו להן מיידיו. האמהות היו מפסיקות לנגב את הצלחות וממהרות לחלון, לשלוח אחריו מבט רוחש טובה. וערבי זקן היה מחיש את רגליו חולות השיגרון ומניח על האוכף של ד"ר חיסין "פרחים רטובים".


רישומי אחוזת בית של נחום גוטמן צויירו במקור בשחור-לבן. הבולים מבוססים על גלויות צבעוניות שנצבעו בידי האמן. הרקע של גליונית המזכרת: מתוך ציורי הכנה לפסיפס של נחום גוטמן, הנמצאים במבואת מגדל שלום מאיר בתל-אביב.

הבולים הונפקו ב-2008. עיצוב: יגאל גבאי.