מסדר האבירים ההוספיטלרים, הידוע גם בשם "מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים", התגבש בירושלים בתחילת המאה ה-12 סביב המבנה של בית-החולים הכנסייתי, שהוקם מדרום לכנסיית הקבר. חברי המסדר נשבעו להקדיש את חייהם לעזרת עולי הרגל הנוצרים שהגיעו לירושלים בתקופה הצלבנית, לספק להם עזרה רפואית ולהגן עליהם בדרך מפני שודדים. בשנת 1187, לאחר המפלה הצלבנית בקרב קרני-חיטין, נאלצו ההוספיטלרים לעזוב את ירושלים ולעבור לעכו.

בין השנים 1191-1291 שימשה העיר עכו כבירת הממלכה הצלבנית. העיר חולקה לרבעים שבהם ישבו המסדרים הצבאיים (ההוספיטלרים, הטמפלרים והטבטונים) והקומונות המסחריות האיטלקיות. כל אחת מן הקבוצות בנתה בשטחה מבנים מפוארים ששיקפו את מעמדה של עכו באותם ימים כאחת הערים החשובות בעולם. "אולמות האבירים", שבנו ההוספיטלרים בעכו, נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות, והם מהווים גם כיום מוקד משיכה להמוני מבקרים.

המבנה המרשים ביותר במכלול זה של המסדר ההוספיטלרי הוא חדר האוכל (הרפקטוריום). הוא נבנה קמרונות וצלעות מצטלבים בסגנון גותי, סגנון שהתפתח בצרפת ובאיטליה במאה ה-12 והופיע גם בעכו באותה תקופה.

בשנת 1291 נכבשה עכו על-ידי הממלוכים והוחרבה עד היסוד. אנשי המסדר ההוספיטלרי ישבו כעשרים שנה באי קפריסין, עד אשר כבשו בשנת 1310 את האי רודוס מידי שודדי ים, והקימו בו את מרכזם. הם ביצרו את האי, הגנו עליו מפני התקפות המוסלמים, והתגוררו בו במשך כמאתיים שנה, עד אשר גורשו מרודוס על-ידי הטורקים.

בשנת 1530 קיבלו ההוספיטלרים מידי הקיסר קרל החמישי את השליטה על האי מלטה, והקימו בו מדינה ריבונית. אנשי המסדר, בהנהגת ז'אן דה לה ואלט, זכו לתהילה רבה כאשר הצליחו בשנת 1565 למנוע את כיבוש מלטה ולעמוד במצור הממושך שהטילו הטורקים על האי. בתקופה זו נודעו אנשי המסדר ההוספיטלרי בשם "אבירי מלטה".

לאחר גירוש הטורקים הקימו ההוספיטלרים עיר חדשה בשם ואלטה, על שם מנהיגם, ובנו בה שורה של מבנים מפוארים. בשולי העיר, באתר המשקיף על נמל ואלטה, הוקם בית-חולים משוכלל שבו זכו מאות חולים ופצועים לטיפולם המסור של אנשי המסדר. כיום משמש מבנה זה את "מרכז הקונגרסים הים תיכוני", שבו יכולים להתכנס עד 1400 איש באולמות המודרניים המשמרים את ניחוחות העבר.

ע"ג הבול מוצגים חדר האוכל של ההוספיטלרים בעכו (מימין) ואחד מאולמות בית-החולים ההוספיטלרי בוואלטה.

הבול הונפק במשותף עם מלטה לציון 50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ומלטה ב-1964. בביטוי הידוע "מלטה יוק" אפשר להשתמש בהקשרים רבים, אך לא לתיאור הקשרים המצויינים שבין ישראל למלטה. כבר בתנ"ך מוזכרים יחסי ידידות ושיתוף פעולה בין העם היהודי לפניקים, תושבי מלטה הקדומים. ככל הנראה הייתה במלטה קהילה יהודית כבר לפני הספירה, ובימי הביניים היה מספר היהודים באי, על פי הערכה, כשליש מתושבי עיר הבירה דאז – מדינה. מאבקם ההרואי של תושבי מלטה באויב הנאצי ועמידתם בהפצצות כבדות והסגר, זכו להערכה עמוקה בקרב היישוב העברי. המחויבות לדמוקרטיה ולערכיה היא מכנה משותף לשתי המדינות, החולקות אותה שיטה פרלמנטארית. קשרים הדדיים בין המדינות מתקיימים בעיקר בתחומי הסחר, הטכנולוגיה, האנרגיה, התרבות והתיירות.

הבול הונפק ב-2014, עיצוב: רונן גולדברג.